Original scan
Original memorial-book scan 179
Book text
Passage 1normalized OCR · source chars 0-1218

הוא אמר זאת, כאמור, בשם הגאון מווילנא אך למעשה היה זה רעיונו הוא. אבא שמע זאת מפיו בסלונים בלמדו שם. כי עניו היה הרב ובורח מפני הכבוד. איש שקט וטוב לב, שמעולם לא דרש מחסידיו לפרנסו. להיפך, היה תומך בכמה ממשפחות חסידיו, בכסף שהשתכר מהמצאתו הרפואית. 7 ליפשיץ אל הרב ר: ישעי' אריי ליב ברי ישעיי אריי ליב זיל ראזענבלום. נולד בשנת תרכ"ז -- נפטר בשנת תרפיד. הרב נולד -- אחרי מות אביו ז"ל, נתגדל ונתחנך על ברכי אבי אמו הרב הגאון האמתי ר' יוסף רייזין זצוק"ל אב"ד דק"ק טעלז וסלאנים בעה"מ של הספרים ,עדות ביהוסף? ו,פורת יוסף". הוא גדלהו ומתורתו השקהו ותחת השפעתו של הגאון הכביר הזה נתמנה להורות להלכה ולמעשה ולהשיב תשובות על אלפי השאלות שהריצו להגאון הזה מכל קהלות ישראל. אבי אביו של הרב הזה הי' הרב המאוה"ג המצוין הנפלא בתורתו יראתו ושקידתו ר' אלחנן יעקב ראזענבלום זצ"ל מפינסק שהי' מפורסם בשם : ר' חאנצע" ז"ל. וכל ימיו הי' סוחר נכבד. ורב פעלים במעשה הצדקה, וביתר שם מעינו להגדיל מעשה הצדקה של קופת רמבעה"ס להחזקת היושבים לפני + בערי קדשינו יצ"ו. הרב ר' יעקב אלחנן ז"ל היה מצוין נפלא במקרא בעל מסורה ובעל דקדוק שאין כמוהו, קורא בתורה, תוקע, מוהל, כרכא דכולא בי', והוא היה בנו של הרה"צ ר' שמואל דוד וצ"ל מקאברין. בשנת תרינ נתמנה לרב בעיר דויד"הורודוק. (מתוך אהלי-שם בעריכת ש.נ. גאטליב תרעייב) יצחק בן חנה הרב רי דוד ברקוביץ

passage_69be235766be8182e117a894
Passage 2normalized OCR · source chars 1220-2183

קראו לו ר' דוידל, אם משום חבה והערצה, או משום שהיה קטן קומה רזה וצנום. כולו כגרוגרת דר' צדוק. רק עיניו השחורות עמוקות ומזהירות. רוב שנותיו חי על חלב, תה וצנימים ונפטר בגיל גבוה. רב בנו של רב. אביו ר' אברהם בער היה רב בקוזן" הורודוק ובלחווה. רב וצדיק. בבחינת ,בעל מופת". במקום אחר בספר הזה מובאים דברים ואגדות עליו. קוזן-הורודוק היתה בדורות הראשונים מקום מרכזי, דומה שהקהלה גזכרת בפינקס ארבע ארצות. לימים כאשר נסללה מסילת הברזל בריסק -- ברנוביץ הריקה תחנת הרכבת לונינץ הסמוכה, את ק. הורודוק מיהודיה. נשארה ק. הורודוק כמצולה שאין בה דגים בבחינת ,בני יצאוני ואינם". ר" אברהם בער.אביו של ר' דודיל עלה בט, = ומוה למות ולהקבר בארץ הקודש. אתו עלה בנו ר' מרדכ'לה לסעוד אותו בדרך הארוכה והקשה, כי זקן היה הרב וחלוש. הוא לקח אתו לירושלים עיה"ק את ספר התורה שלו. היינו אז ילדים קטנים, כאשר אמא הביאתנו מרובליה לביתו של ר' דודל לקחת ברכה מהרב הזקן, העולה לארץ הקדושה, ברכת סבא זקן לניניו. הזקן שם את ידו על ראש כל אחד ואחד, האציל עלינו את ברכתו ונתן לכ"א ח'י פרוטות. 172

passage_42487a354727ada53a884766