בשנה האחרונה תקפתו מחלה קשה שלא יכול עוד לעמוד בה. וגם בזמן מחלתו לא פסק מלדאוג לפיתוח משרד הבקורת שהקים וייסד ברוב עמל וכושר פעולה. בפטירתו נלקחה מאתנו דמות עסקן נאמן של העליה השלישית, מראשיתה עד ס.פה., על כל תלאותיה והרפתקאותיה, אחד האוחזים בהגה בסערות יהדות פולין עד חורבנה, שלא נח ולא שקט, שעזר והציל לאלפים עד בואם אל הארץ. ברוך זכרו לכל יודעיו ומכיריו. ב מ. גורארי רפאל שפר זיל גדושי עלילה ועתירי מעש היו חייו. מגיל רך דוהרת רכבת חייו על פני תחנות רבות, ללא היעצר כמעט. אכסטרן בעירתו דוידדהורודוק, מביאתו שאיפתו להשכלה עד למוסקבה הרחוקה : והנה באה תבערת מלחמת העולם הראשונה ושפר נקלע לצבא הרוסי, וממנו -- לשבי הגרמני. בשובו מהשבי, הוא תוקע יתדו בוארשה, שבתי אולפניה, עברו מלשון רוסיה המשעבדת ללשון פולין המשוחררת. והם אבן שואבה לצעירים שוחרי דעת. אכן, עד שיוציא מחשבתו מן הכוח אל הפועל הוא עוסק בהוראת עברית ונכנס בהיסח הדעת, לתחום הפקידות-העסקנית, עד שהוא עוגן במשרד הארצישראלי ועד שההנהלה הציונית מפקידה בידיו -- והוא אז כבן ל' בסך הכל -- את הגה המשרד הארצי-ישראלי בגדול המרכזים היהודיים באירופה.

ומשרד זה -- לא משרד סתם היה, שפעולותיו קצובות ומדודות, תקציבו שקול ומאוזן, וחבר עובדיו קבוע בתקן. רבים וקיצוניים היו גלגוליו. כיסופי העלייה בקרב יהודי פולין יש שפורצים בעזוז, ונחשולי-נחשולים של קסומי-גאולה ורדופי-מצוקה מתדפקים-מתדפקים על פתחו של המשרד לבקש הצלה וישע. אז יהמה המשרד ככוורת מקול המון העולים ומשאון מלוויהם, ומהמולת עולים ,בכוח" ומליציהם, הבאים והולכים, רועשים ונרעשים; ומהמולתם ועסוקם של מאות הפקידים, דרוכים ומתוחים כדיילים בתחנה רבתי. אך יש גם ששערי הארץ נעולים על שבעה בריחים, ומפתחותיהם בידי אדוני הארץ הבריטיים; או יש שמשבר חמור -- מדיני או כלכלי -- עובר על הארץ ולב העולים יהסס, אם לא מוטב לדחות את העליה עד יעבור זעם -- אז יעמוד המשרד הארצישראלי קודר ומשמים, אין דורש לו, אין יוצא ואין בא, נדמו שאון והמולה, והעובדים חפויים ורפויים, פנה זיוום -- כעלים לפני שלכת. ובינות לגלגולי סופות נהג שפר ז"ל ביד אמיצה ולא נתן לאניתו לעלות על שרטון היאוש ורפיון הידיים. שפל לא יבעתהו וגאות לא תפתיעהו; כקברניט בהיר-מבט צפה למרחק האפקים ושמר על גרעין הצוות הנאמן והמוכשר.

. בעצם מראהו היה בו, בשפר ז'ל, משהו מנוף פולסיה מכורתו. כגזע אלון רב שרשים : רחב- גרם, גדל-ראש, משל נטוע הוא באדמתו, וצעדו כבד, עוקר רגל ומניחה, עוקר ומניח. וכמראהו כן דיבורו : רחבדיריעה, ענף וציורי. ובדברו -- חיוך של משובה מפציע בין עיניו-ענניו, כרצי שמש בין עפאיים. לכן היתה הופעתו כה משכנעת ודבריו נשמעים במשרדי הממשלה הפולניים, בקונסוליות ובמוסדות ההגירה. לא כשליח עם עני ונרדף היה עומד שפר בפתחי שליטים, אלא בכבוד ובתקיפות ייצג את שולחיו. 3