א איך הוטלו לבורות שכרו בידיהם פארי ישראל כדכדה וזהבה של גולת יהודה, איך הוטלו לבורות בלי תפילת אשכבה פרומים -- זבידדם -- מפנים -- ומגב רק בסתימת-מעדר -- ובחתימת מגף בגולל עפרם -- נגמר אבדנם ואינם בעולם... וכה שקט עכשיו ! ובין אלה טמוני -- גם הורי השחוטים אחיותי בעליהן -- והנכדים הפעוטים -- גפני הכרותים ! אורי צבי גרינברג -- רחובות הנהר ... ארור כל עולמך. ארור גן עדנך -- אם בלהות כאלה ישנן - - - ולו רק בדמיון, בדמיוני החולה . . . דוד שמעוני . . ויקוב הדם את התהום ! יקב הדם עד תהומות מחשכים, ואכל בחשך וחתר שם כל מוסדות הארץ הנמקים. (ח. נ. ביאליק -- על השחיטה) .. . חמסכם עד דור אחרון יעמד ובלא קול ודברים אל השאול ואל השמים יצעק... ורעד זהר הרקיע וקדר פתאום ביגונכם ונהפך השמש לכתם דמכם הנקי.. אות קין על מצח העולם... ואל נקמות, פצוע בלבבו, יקום וישאג -- ובחרבו הגדולה יצא. (ח, נ. ביאליק -- ידעתי, בליל ערפל)