2. אני מחפשת את אנשינו פעם עברנו בלילה ליד תחנת-רכבת, רוכבים על סוסינו. על בעלי-חיים אלה שמרנו כעל בבתדעיננו כי הם היו מכשיר-התעבורה החשוב ביותר שלנו. האכלנום כהלכה, במיטב יכולתנו, ומדי ראותנו כי אזלו כוחותיהם -- החלפנום באחרים, רעננים מהם באשר פגשנו בדרכנו. ליד הצטלבויות-דרכים נהגנו להתפזר ולרכוב לכיוונים שונים הלוך וחזור -- כדי להטעות את האויב. והנה בהגיענו לסביבת תחנת-הרכבת פרשתי מן החבורה ע"מ להחליף את סוסי -- ובחזרי לא נמצא איש. את הסוס אמנם החלפתי וגם רובה היה אתי -- אך נותרתי לבדי. שבוע ימים נדדתי בלא שאראה נפש חיה. מרוב עייפות הכביד עלי הרובה -- ונפרדתי ממנו לשלום. ביום השמיני הגעתי אל מקום ישוב -- נכנסתי לאחד הבתים ושאלתי אם ראו דייריו רוכבי סוסים בסביבה. ,כן כן, בודאי ראיתי? -- השיב בעל הבית -- ,שבי רגע, תנוחי, מיד אחזור !י. מתברר שהיה זה ראש הכפר. ניצלתי את צאתו והתחמקתי משם. השארתי שם את סוסי ואת כל אשר לי, אחר נכנסתי לכמה בתים ופקדתי על הדרים בהם להאכילני ולבלי לנגוע בי לרעה -- פן תשיגם יד הפרטיזנים ההולכים בעקבותי. לבסוף נכנסתי לבית אחד ושוב שאלתי אם נראו בסביבה רוכבי סוסים. לאחר שהבטחתי להשיב להם כגמולם -- הלכה בעלת-הבית אתי להורותני את הדרך, וביום העשירי לנדודי הגעתי אל אנשינו.
3 בקרב עם גרמנים פעם הותקפנו עַ"י הגרמנים -- ומכל עבר ירו עלינו. מצבנו היה לאחר יאוש וכבר נפרדנו זה מזה. כמה מאתנו הצליחו להסתנן מבין קוי האויב ולהימלט -- והפצועים הופקרו. אז ניתנה פקודה לחזור אל תוך טבעת הכיתור ולחלץ את הפצועים -- ובקרב שניטש נפלו רבים. גם ליד ברודי ניטש קרב גדול ואף בו נפלו רבים מאנשינו, וכן מיהודי דומברוביצה. 4. בכוון המטוסים שירות הריגול של האויב היה כנראה מפותח מאוד, שכן לא אחת קרה שעם בואנו הופצצנו עַ"י מטוסיו. את כיוון מנוסתנו קבענו תמיד לפי כיוון הטיסה של מטוסי האויב. 5 אחות ראשית בלבוב באנו במגע עם הצבא האדום. הוטל עלי לשמש אחות ראשית במשלוח של פצועים וחולי טיפוס שהועברו לעורף. מהם ששכבו על הארץ מתפתלים בכאבים ונאנקים. שבוע ימים שימשתי בתפקיד זה עם הצבא האדום. בשבוע זה כרינו קבר לאחד פרטיזן, שניצל מקרבות רבים ונפל באקראי. אמרתי על קברו כמה מלי-הספד.
6 חברה טובה לאחר זאת גמרתי אומר לפרוש מן הפרטיזנים ולעשות קצת לנפשי. כשכבשנו בשעתו את אמילצ'ינו נקשרתי בעבותות ידידות עם אחת מבנות הכפר -- ועתה שמנו פעמינו לביקור בביתם, לאחר שהאיזור כולו טוהר מן האויב. נלוו אלינו כמה עגלונים ובחורים שדרכם הובילה אף היא אל עבר הכפר. ביתה של רעתי עמד על תילו ושלום היה לבני-משפחתה. רחצוני שם והאכילוני וגהגו בי הכנסת-אורחים נאה. שהיתי עמם כחודש ימים, עד שהתחלתי לעבוד במשרד של בית- מסחר גדול לנסירת עצים ולמכירתם ונאלצתי להעתיק את מקום משכני. בכל יום א' בשבוע נהגתי לבלות: בחברת ידידתי: דז. | קצינה של נ1.ק.וו.ד. כך נמשך הדבר חדשים מספר עד שהגיעתני השמועה כי פינסק שוחררה -- ונמניתי 221