האוקראינים. באותו מחנה נמצאים גם כמה עשרות יהודים, פליטי חרב של הגרמנים ובנדיטים ביאלורוסיים ואוקראִינים שכלם יחד עשו כלה ברבבות היהודים בסביבה. על ידי מפקדת הפלוגה מוניתי להיות עגלון המוביל את משפחות הפרטיזנים ממקום למשנהו. הפלוגה נהגה לא להשאר זמן רב במקום אחד והיתה מחליפה לעתים קרובות את מקומה ואת היערות. ערב ראש השנה שנת 1943 פנה אחד מיהודי המחנה בבקשה אל מפקד הפלוגה להרשות סידור ,מנין" בראש השנה ותפילה בצבור. מקום התפילה -- גורן, אשר בסמוך ליער. המפקד -- גבר נאה, צעיר ובריא. כותב ומדבר פולנית רהוטה -- הגיע לפלוגה לפני חודש ימים יחד עם כמה עשרות צנחנים שהוצנחו מאוירון שהגיע ממוסקבה, ממעט בדבור ופניו חמורים. איש עוד לא ראה חיוך על פניו הנאים. פקודותיו לפרטיזנים ולפליטים שבמחנה -- קצרות, חריפות וברורות, ללא רחם היה משמיד מלשינים ובוגדים. הבחנו בקוו אופי חיובי שלו עִל ידי פקודה שהוציא שהאוכל יחולק ללא הפליה בין הפליטים היהודים, הפולנים והרוסים. בבוקר של ראש השנה ציוה להביא לפניו את היהודי שביקש ממנו רשות לערוך תפילה בציבור, בחיוך, שאיש מן הקרובים ביותר לא ראה עד כה על שפתיו אמר בזו הלשון :

,אם סבורים אתם שהאל יעזור לכם על ידי תפילותיכם, התפללו כאוות נפשכם". ,אלי שלי -- אמר ולחץ את נשקו אל לבו -- הוא הרובה שלי והפצצה. את השפה הזאת מבינים הגרמנים יותר והיא מגיעה אליהם יותר מהר משמגיעה תפילתכם אל אלהיכם. אולם, כאמור -- לי אין רשות לזלזל ברגשותיכם, התפללו, איפוא, כאוות נפשכם". כל היהודים, פרט לאלה מן הפרטיזנים שהיו בתפקיד באו אל התפילה. היה רק ,מחזור* אחד וטלית אחת שנשארה לו לפליטה ליהודי מפלוטניצה הוא התעטף בטליתו והתפלל ואילו יתר היהודים מררו בבכי קורע לב. אין שפת אנוש יכולה לתאר את המחזה המזעזע כשקרוב לשלש עשרות יהודים, -- גברים נשים וטף -- בודדים, אומללים ומיותמים מבכים את אסונם. סביב לגורן נתאספו רבים מן הפליטים הפולניים, שבמחנה וכן אנשי פלוגת הפרטיזנים. רבים מהם בכו יחד עם היהודים. מי יודע! -- שמא היו ביניהם גם כאלה שכליותיהם ייסרו אותם על אשר בזמנו עזרו לגרמנים להשמיד אבות, אמהות וילדים של אלה המתפללים עתה ?..

כאשר העובר לפני התיבה, יהודי שנפשו דוויה, בעל קול ערב התחיל ב,הנני העני ממעשיי -- זלגו הדמעות מעיני כל ללא הפוגות. באותו רגע הגיע, רכוב על סוסו מפקד הפלוגה -- פולקובניק סאטאנובסקי. הוא ביקש להפסיק לרגע את התפלה ואמר : ,רבותי, אל לכם לבכות, הן כולנו חיים ואין החיים צריכים לבכות. מהלומות הצבא האדום שנותכו על הגרמנים בכל החזיתות אילצום לסגת. לא רחוק היום שהחייל הרוסי יטייל על חורבות גרמניה המקוללת ועל פגריהם של הרוצחים. יום הנקמה קרב ובא. אולם דוקא עכשיו עלינו לחזק את ערנותנו. כל הגשרים ומסילות הברזל נהרסו על ידינו ועל ידי פלוגות פרטיזנים אחרות. הנסיגה, איפוא, קשה עליהם וביודעם שאנחנו הפרטיזנים מהוים סכנה גדולה להם, הם שלחו דיויזיות מיוחדות מצד מזרח ומערב כדי להשמידנו. אוירונים רוסיים מצניחים לילה, לילה קבוצות פרטיזנים שתפקידם למקש את דרכי הנסיגה לאויב. אנחנו מפילים חללים רבים ביניהם. אפס, גם קרבנותינו אנו רבים הם. מפינסק ועד מוזיר וזשיטומיר השאירו הגרמנים אדמה חרוכה. על פי הוראות המטה הראשי במוסקבה, יש להשמיד ללא רחם את כל גרורי הגרמנים והבוגדים. במחנה הפליטים שלי נתגלתה משפחה של מרגלים גרמנים. למעלה משתי עשרות בחורים יקרים שלי ניספו בגללם. הלילה תשיגם ידנו הנוקמת, כל המשפחה -- שמונה אנשים במספר ייתלו על חבל. נתגבר על כל הקשיים -- יחי הצבא האדום" ! 223