ביתבכפר א. הראשון לבעלי-הבתים ברובליה היה שלמה זינגרמן. אביו משה נקרא בפי החסידים בזמנו משה ממנקיביץ, על שם האחוזה מנקיביץ שליד סטולין, שהיתה בידו בחכירה מאת הפריץ הפולני, כמנהג הפריצים בימים ההם להחכיר את אחוזותיהם לעיבוד לחוכר יהודי. הם הם החוכרים המפורסמים, אשר י. ל. פרץ הציב להם מצבת-עד בספרותנו ביצירותיו הנפלאות. היו החוכרים האלה ברובם טיפוסים שליליים. כאדוניהם הפריצים, היו גם הם גסי רוח ורודפי כבוד, אנשים יהירים ושואפי שררה, קופצי יד וקשוחי לב, כפי שבאה דמותם אצל פרץ ב,סדר של כלבים", ב,מנדל החוכר"* -- אשר הוצג גם בתיאטרון -- ובעוד סיפורים. אולם היו גם טיפוסים חיוביים, אשר לבם ,לב יהודי* ועינם עין טובה, דעתם רחבה, וידם פתוחה, קיצורו של דבר, מתלמידיו של אברהם אבינו (ולא של בלעם הרשע). משה, וביחוד, בנו שלמה היה שייך לחוכרים, מסוג זה השני. על שלמה זינגרמן אמר פעם אברהם אלעזר רבינוביץ, בנו של הרב הראשון ברובליה, אחרי שנים רבות -- והוא אז בין ראשי המורים בוילנא -- את הדברים האלה: ,כשאני מעלה בזכרוני את שלמה זינגרמן מרובליה -- צפה לפני עיני דמותו של ,רבי שלמה הנגיד"* לשלום אש הסופר. גם שלמה כאביו משה, כל ימיו עסקים וענינים עם פריצים ועם אחוזות. ולו סוס וכרכרה ורכב לו בחור מהורודוק, משה ברוך, יוצאים בבקר לאחוזה ו;לחצר* וחוזרים עם ערב הביתה. ב.

ביתו של שלמה היה הגדול מכל בתי היהודים בכפר. (ומספר הבתים הגיע לשבעדשמונה עשרות) דלת הבית אינה נסגרת. היא פתוחה תמיד לעוברי-ארח. נכנס מי שנכנס, בעלת הבית מזמינתו לשולחן -- וכשהיא איננה -- עושה זאת המשרתת : ,רבי יהודי* ילך ויטול את ידיו לישב אל השלחן". וכל השנים נערה יהודית משרתת בבית ולא, חלילה, גויה משקצות הכפר. עובדת הנערה בבית שנים אחדות עד שצוברת לה כסף לנדוניה, ואז בעלי הבית משיאים אותה לאיש, מסדרים לה חתונה בבית, כאילו בתם היא ולא משרתת. מעניקים לה מתנות והיא יוצאת אל בעלה לבנות לה את ביתה היא. ונערה חדשה באה במקומה, וחוזר חלילה. המפה אינה יורדת מעל השלחן, ביחוד בחדשי הקיץ, שאז מרובים הם עוברי אורח הבאים לכפר : קצבים מהורודוק, רוכלים וסתם עניים. הכפר היה גדול, משקי האכרים מרובים, ותמיד יש לאכר משהו למכור. לפעמים נשאר האורח גם ללילה ולארוחת ערב. וחדר גדול-אולם -- היה בבית. האולם היה בדול מיתר החדרים, מיוחד לאורחים מכובדים. כשהחלה ברובליה פרשת הרבנים, רב בא, ורב יוצא, ורב חדש מופיע -- שמש האולם אכסניא לבאים לה. ומקושטים קירות האולם בתמונות של גדולי ישראל, גאונים ומנהיגים בני הדור. ומעל לדלת, המוליכה לחדר הסמוך תלויה, במסגרת זהב עתיקה תמונה של ירושלים עיה"ק תובב"א.

ג. | מלוה מלכה במוצאי שבת, אחר ההבדלה, מוריד בן הזקונים, שמואל, את כנורו מעל הקיר ופותח בנגינה. על ידו חבריו מוטיל ויודיל ברמן, בניו הגדולים של שמעון השוחט. הוא בכנור והם בחלילים מנעימים נגינות ומלוים את המלכה היוצאת. 223