הדודה דבורה כבן ברית ושאינו בן ברית קראו לה ,הדודה דבורה" אשה בעלת ,מענה לשון? היתה. מתפללת בכל יום. החזנית של עזרת נשים. להניח פתילים לנרות נשמה ליום כפור -- היתה היא העורכת התפלות והתחינות לכל פתיל ופתיל כמעלת כל נפטר ונפטרת. בערב פסח נהפך ביתה למאפיה של מצות, היא הלשה את הבצק, מפילה פחד על הנשים המגלגלות שירחצו ידיהן אחרי כל שלש מצות. ביחוד היתה נזהרת בשעת אפית ,מצה שמורה". גם היתה ,רופאת חולים", לא מעטים החולים שפנו אליה. רוב תושבי רובליה התפרנסו מיגיע כפיהם. גם הסוחרים שבהם אנשים ישרים היו ואפילו שמץ של חשד לא נפל עליהם על ,מאזני שקר* וכדומה. מי יתנה כאבך ותאניתך. רובליה ? ומי יתאר מה שעבר על תושביה בימי הרצח והשואה. יהי זכר קדושיך ברוך לפד. יצחק בן מרדכי (הי"ד) זינגרמן. ירושלים, יום השואה ומרד הגיטאות תשי"א. העוסקים בצרכי צבור באמונה א. מרדכי נוסנצ'וק יהודי פשוט, בנאי שהצליח בעסקיו והיה לבעל בית נכבד בעדתו. ואת כל זמנו החפשי הקדיש לעבודה ציבורית.

יהודי זה, בעל כרס וכבד נשימה, היה מתרוצץ מקצהו האחד של הכפר לקצהו השני (מרחק של שני קילומטרים) ואוסף ומצרף פרוטה לפרוטה, קורא לאספת הורים (אם כי לו לעצמו לא היו כבר ילדים בבית הספר) ועומד לפעמים יחידי במערכה, מתחייב בפני המורים בשטרות, החתומים ברובם ע"י עצמו, ובלבד שהלימודים לא יפסקו, ובית הספר יתקיים. על כרחך היית מתמלא הערצה וכבוד ליהודי תמים הלב הזה. וכשהיו צריכים לסדר משהו הן אצל הרשות 203