עני לא יצא אף פעם רעב מביתו. אשתו אלטה ידעה איך ובמה להאכיל רעבים, כי הם בעצמם ידעו את נפש העני. בשבת, כשהיה מתישב אל השולחן (ולא תמיד היה יין לקידוש 6 היה מאריך בזמירות לכבוד שבת עד שהיה נרדם ליד השולחן. ילדיהם נסעו לארגנטינה, רק בנם הבכור ברוך -- המכונה בפינו בוצ'ה -- נשאר אתם. היה חבר טוב וציוני מסור, חלה ומת והשאיר אלמנה ושלשה יתומים והיו עם הזקנים עד השמדתם. יהי זכרם ברוך. ואלה שלא זכו... 1 אהרן ליפשיץ. ציוני מסור ונאמן. איש הפוליטיקה, ידע להתוכח על ד' ועל משיחו ועַל ננתקה. יהודי משכיל, לאומי בלב ונפש, אוהב לעיין בעתון, ספר עברי. לימד את ילדיו למעלה מיכלתו כשאשתו צפורה עוזרת על ידו. את ארבע הבנות שלחו לארץ והם בעצמם חכו עוד וחכו ואחרו לגמור את חשבונותיהם עם ה,גויים" בכפר עד להשמדתם בידי קלגסי היטלר ייש. ות 4 ה: 2 שלום דורצין. שלום שמו ושלום עמו. בכל מקום שבא הביא אתו את השלום. בחור משמח ומבדח היה. מוכן תמיד לעזר בעצה ובהדרכה. הוא המלוה את העולים לארץ ישראל ואת המהגרים לארצות שהגרו. את כולם לוה ולכולם העניק ברכת ,דרך צלחה" ואת עליתו הוא דחה מפעם לפעם עד שנספה עם משפחתו בגיטו סטולין. יחי זכרה ברוך;
וזכורה לטוב אמו בשה -- בתיה, שהראתה גבורת נפש כאחת ברוריה אשת ר' מאיר, שנחמה אותו על מות שני הבנים בשבת אחת: ה' נתן וה' לקח. כשנרצח בנה הנחמד והחביב על הכל, בחור יקר ונעים, אהרן הרשל בשמחת תורה ע"י הבלחוב- צים י"ש בפרוזדור בית הכנסת -- קבלה את האסון בגבורה נפלאה, קברה את הצער עמוק עמוק בלבה. ואמנם לא עמד הלב לאורך ימים. לא עברה שנה וגם היא השיבה נפשה הטהורה לה'. ד. סוניה ליפשיץ יהודי פקח ולץ גדול. תמיד הופיע בהלצותיו. אפילו בזמן שהיה במצב דחוק. בלי אפשרות לכלכל משפחתו הגדולה, 9 ילדים. אמרותיו השנונות נמסרו מפה לפה : הופעתו והבעת פניו היו מיד מעוררים צחוק בריא. היה בו משהו מטוביה החולב של שלום-עליכם. יהודי ,לא איכפת". תמיד ,אגיל ואשמח" והכנסותיו קטנות. גם הגויים חבבוהו מאד. ורגילה היתה בפיהם האמרה : ,יקא סאנא קאזשע" ז.א. כמו שסוניה אומר. בזמן שרבים עזבו את הכפר ועברו לעיירות הסמוכות -- נשאר הוא במקום בין האחרונים, עם משפחתו הגדולה ורכושו הקטן לא יכל להסתדר במקום אחר וכך נספה על כל משפחתו ואף זכר לא השאיר. תת ו ה יעקב קולודני. 255