הרביעי, כאשר הונח מעט בכפר, בא יהודי אחד נחום סטולמן, מלמד בן 45, אב לשבעה ילדים קטנים אל ביתו לראות מה הנעשה בו. התפרצו המרצחים אל הבית. הוא עלה על עליית הגג להתחבא, מצאוהו שם ויתלוהו. מצב היהודים היה נורא. מכל עמלם לא נשאר כלום. בתיהם הרוסים כלם ערומים ויחפים. כליון גמור. מספר המחוללות מגיע לארבעים. יש גם אנוסות בנות שלש עשרה. כחמש עשרה נערות תמימות חלו במחלת הזמה, שהנבלים הדביקו בהן. על מעשי בלכוביץ והחורבן שהביא בכל הסביבה ובמיוחד בדויד הורודוק וברובלה כתוב באריכות ב,מגלת פורעניות" של פיינשטיין שנדפסה בהצפירה ואח"כ בחוברת. וברור שחשוב ביותר להביא את החלק המתאים כמו שהוא ובשם כותבו. כמובן שאפשר להוסיף עוד, מה שלוא נזכר שם. שר אל נחוםי דור אין ארגון בני דויד הורודוק בישראל לפני חמש עשרה שנה, בהתחלת מלחמת העולם השניה, לא היה קיים עוד גוף צבורי מאורגן מבני ד.-הורודוק הנמצאים בארץ במספר לא מבוטל. משהחלו להגיע בשורות איוב מהנעשה בפולניה ומשנודע גם על פליטי ד-הורודוק הנמצאים ברוסיה, פנה הח' ר. מישלוב לח' ח. קלוז'ני בדבר הקמת ועד בני העיר ד.-הורודוק בישראל, שיארגן את פעולות העזרה ויעמוד בקשר מתמיד עם הפליטים. לאספת היסוד של הועד נקראו הח"ח א. לחובסקי, י. קשתן, ד. יודוביץ, י. ליפשיץ, דב שפר, ר. מישלוב, א. ש. פרידמן, מ. מרגלית, ב. סלומינסקי ח. קלוז'ני וא. קרזנר.
הודות לפעולות הועד הושגו רוב כתובותיהם של בני ד.-הורודוק -- כמאתים בערך -- אליהם פנה הועד בחוזר מיוחד ובבקורים פרטיים בבקשת עזרה כספית למען הפליטים. בתור ראש הועד נבחר הח' אריה דושניק שמסר הרבה מזמנו ומרצו להצלחת פעולות הועד. אחרי שנתקבלו כמה כתובות מהפליטים ברוסיה, החל הועד בשליחת חבילות ומכתבי עדוד שעודדו את הפליטים במצוקתם. החבילות נשלחו בכל מיני דרכים עֶ"י הדואר וע"י הסוכנות בעזרת הח"ח א. גליננסקי וי. קשתן וחלק גדול מהם הגיע לתעודתו. לפני 10 שנים בערך נערך יום האזכרה הראשון לקדושים ומאז מתקיים יום האזכרה בכל שנה ומשתתפים בו רוב בני ד-הורודוק מכל הארץ. הועד התמיד בעבודה מאומצת בכל השטחים. התקשר עם בני ד-הורודוק שבאמריקה, קבל מהם תמיכות כספיות ובמאמץ משותף של ההורודוקאים באמריקה ובארץ נוצרה ב-1949 קופת הגמ"ח ע"ש קדושי ד.-הורודוק. שעזרה לנזקקים ע"י מתן הלואות בתשלומים. תוך הזמן החלו להגיע לארץ החלק הגדול של פליטי ד-הורודוק מרוסיה שקבלו את מלא העזרה מאת הועד. הח' שמואל צציק שהגיע מרוסיה נתקבל כח' לועד וכמו כן האחים אליהו ויצחק גליננסקי שעזרו בהרבה להגברת פעולות הועד. מחוץ לאספות האזכרה, נערכו גם כנוסים ונשפים שהיו מוקדשים לפעולות השוטפות, האורחים מאמריקה, י. קיטאי, חנה שפילברג-גרנדיר ואחרים שהשתתפו באספות ובכנוסים של 20