וולין, פליטים אלה, הגיעו לדוד-הורודוק בעגלות משלהם, מכאן הועברו בספינות על הנהר, עמוק יותר אל פנים רוסיה, בזמן שחיכו לספינות, התגוללו בעיר, על יד חופי הנהר, והדבר הביא מחלות אפידמיות וסיכן גם את תושבי דוד-הורודוק. כך הגיפר פליטים: מבריסק ופינסק. גם יהודי דוד"הורודוק: החלר לחשוב :טל עזיבה... הרב מסלונים ז"ל ואתו עוד משפחות אחדות יצאו את העיר רבים קנו מאת הגרמנים המגורשים, סוסים ועגלות והתכוננו לדרך. בו בזמן שלעיר הגיעו פליטים מפינסק, לקחו יהודים מדוד- הורודוק את מקל הנדודים ופניהם, דוקא -- לפינסק. מטרתם היתה להישאר תחת שלטון הגרמנים ועל ידי כך -- להינצל מגיוס לצבא. החזית התקרבה יותר ויותר -- הפניקה גדלה. בעיר הופיעו הקוזאקים. פעמוני הכנסיה הורדו והוטמנו, שלא יפלו בידי הגרמנים. בלילה נשמעו יריות תותחים. אולם, הגרמנים, שכבשו את פינסק ב-16 בספטמבר 1915 -- נשארו שם ולא התקדמו. עבר חודש ימים והחזית לא התקרבה אל העיר. התחילו גשמי הסתיו ואתם הביצות, ומובן היה שבמשך החורף, שוב לא תתקרב החזית. -- קמעא, קמעא, החלו להתרגל ולהתאים את עצמם למצב. השפעה מסוימת על הסתגלות למצב, היתה גם לבשורות הלא טובות שהגיעו מהיהודים שעזבו את העיר. אז מכרו את הסוסים והעגלות שקנו מידי הגרמנים.
הנשארים החלו להתרגל לקירבת החזית. נוכחות גדודי צבא בעיר היוותה מקור חדש לפרנסה, העסקים עם הצבא היו טובים והמצב הכלכלי שופר. מצב זה, נמשך למעלה משנה -- עד. אשר פרצה מהפכת קרנסקי בשנת 1917. אף בדוד-הורודוק הנידחת, המרוחקת מהמרכז, הורגש משב הרוח המרענן מפטרבורג הרחוקה | מפה אל פה, בחשאי ובפעימת לב, התפשטה השמועה שהמשטר הצארי, השנוא ברוסיה, עוד מעט קט ויעבור מן העולם. יהודים התפללו בחשאי, להתאמתות השמועות. פשטה שמועה שהנסיכים ברוסיה הרעילו את רספוטין, והנה מתלחשים שבחצר המלך -- מהומה. מצפים לבשורות, אולם קשה להאמין שחלום של דורות עומד להתגשם. הייתכן, שהצאריזם, שנעץ את צפרניו, עמוק בתוך המציאות במשך מאות בשנים -- מט לנפול ? האין זה חלום שוא?... אך הנה מביאה העתונות הרוסית דבלתי מצונזרת() ידיעה מרעישה: הצאר ניקולאי ויתר על כסא המלוכה לטובת בנו. עוד הידיעה בעתון -- לנגד העיניים, אבל הלב אינו מאמין, שאכן אמת הידיעה -- עד שמאורע רב-ערך הפיג את הספק: קצין משטרת המחוז -- מיופה-כח הצאר, אובטשיניקוב -- קרע, לעיני הבריות, הנאספים בשוק, את הכתפיות מעל מעיל השרד שלו. קשה לתאר את השמחה, שאפפה את תושבי רוסיה כולה, ועוד יותר את היהודים שנשמו לרווחה. היהודים היו לאזרחים שווי-זכויות. רוסיה הגדולה פתחה את שעריה ומוסדותיה לפני כל האזרחים כולם.
,ירחי הדבש" הראשונים של המהפכה הרוסית בשנת 1917 -- נתנו יסוד להאמין, שאנחנו עומדים לפני תקופה חדשה של שויון, אחווה וידידות בין עמים וארצות. היה יסוד להאמין, שתחת כנפי חסותה של המהפכה, יוכלו המיעוטים הלאומיים ברוסיה הגדולה לחיות ולהתפתח -- כלכלית ותרבותית. ההתלהבות היתה עצומה, השמחה -- גדולה. וכך הגיעו בדוד-הורודוק לחג הפועלים הבין- לאומי -- חג האחד במאי. האחד במאי 1917 בדוד-הורודוק ההכנות לקראת החג -- במלוא התנופה נוסדה ועדח משותפת -- יהודית-נוצרית. ועדה זאת, שיגרה משלחת אל גדוד ההוסארים שחנה בקרבת העיר -- להזמינם להשתתף, על תזמורתם, בחגיגות. 24