לאוכלוסיה של עיירה קטנה. סמוך לפני מלחמת העולם היו שם 60 משפחות. לשם סיפוק הצרכים הדתיים, היה בכפר רב ושני בתי-מדרש. היה שם נוער ציוני מפותח, הסתדרות ,החלוץ"? חזקה. ואכן., התקיים הכינוס הכל-ארצי של ,החלוץ" בפולסיה -- באותה רובליה. הנוער, לא ראה עתיד ברובליה והחלה עזיבת המקום. רובם הגדול עלה לארץ-ישראל והודות לכך, יש עתה בארץ מספר ניכר, באופן יחסי, של יהודים, עולי רובליה. % . * תיאור המבנה הכלכלי של דוד-הורודוק -- עד מלחמת העולם הראשונה מוכיח שהעיר לא הצטיינה בעשירים מופלגים בין הסוחרים וכן לא בעניים מרודים בין בעלי-המלאכה. בדרך כלל לא היתה רמת החיים בעת ההיא גבוהה, והתביעות -- לא גדולות. החיים זרמו בשקט יחסי והתנהלו בדפוסים קבועים. בקיץ, היתה העיר שקטה ושלוה : הרוב הגדול של האוכלוסיה הנוצרית -- עסוק בעבודת נהר האכרים עסוקים בשדה, הסוחרים היהודים -- על פני הנהרות. בעלי המלאכה עבדו בכפר. אכן, חרוצים היו התושבים ושלווה העיר. לעת סתיו החלו החיים שוקקים -- התחילו הירידים. האכר היה מביא העירה את עודף תוצרתו ובתמורתו היה עושה קניות לקראת החורף. הגיעו הספינות מאוקראינה עמוסות קמח, מלח וכיוצא באלה, מיצרכי מזון למכירה בעיר וסביבתה. נתכנסו סוחרי היערות ואנשי המים לגמר חשבונות השנה החולפת ולשם סדור עסקים חדשים.

האוכלוסיה הנוצרית, העירונית, דתכנסה גם היא, לשם קניות החורף. וזאת לזעת : החורף שימש עונת החתונות בין הנוצרים, וכל זה הביא לתנועת מסחר מוגברת ולהתפתחות אינטנסיבית. היה החורף נורמלי ודרכי היבשה והמים מסודרים -- פרח מסחר היערות, הוא המסחר שהיווה מקור פרנסה חשוב לתושבי העיר. כך חיתה העיר, חיים נורמליים במשך רבות בשנים -- עד אשר פרצה מלחמת העולם הראשונה. ואז זועזעו היסודות -- זועזעו דפוסי חיים שהיו קיימים במשך רבות בשנים. דוד-הורודוק בשנות מלחמת העולם הראשונה הגיוס שהקיף חלקי אוכלוסיה גדולים, המשפחות שנפרדו, חוקי המלחמה והפקעת מספר גדול של סוסים ועגלות לצרכי מלחמה. כל זה הביא למצב של דכאון. אף כי ,מומחים" בעיר ניבאו שהמלחמה תאריך חודשיים--שלושה חדשים בלבד -- לא הפיגו ‏ ,הנבואות* את העגמה והדכאון, שכן מאז ימי חמלניצקי -- לא ידעה העיר מלחמה מהי. מלחמת השבדים פסחה על דוד-הורודוק, חיילות נפוליאון לא הגיעו אל העיר, מלחמת רוסיה- טורקיה -- רק שמעה בלבד הגיע והוא הדין ביחס למלחמת רוסיהדיפן.

בזמן הראשון, עם צאת המגוייסים, לא הורגש בהרבה צוק המלחמה. אותותיה ניתנו רק כשהרוסים התחילו לנחול מפלות בחזית גליציה -- רק אז, כל מוראות-מלחמה הזאת נתנו אותותיהם. גזירה יצאה מעם המפקד העליון ניקולאי ניקולאיביץ, שיהודי מחוז סוכלק, לובלין וחלם, חייבים תוך 24 שעות לעזוב את בתיהם. בדוד-הורודוק והלאה מזה, נראו פליטים יהודים, קרועים ובלויים, מזי רעב. פליטים, חסרי ישע. -- מחרידים את הנפש. יהודי דוד-הורודוק כוננו מיד ועד לעזרה. יהוויי העיר כולם, -קיבלו את הפליטים בזרועות פתוחות ובלב יהודי רחום. האכילום, הלבישום, וסדרו אותם בבתי-כנסת ובתים פרטיים. באותו זמן, החלו לעבור את העיר גרמנים, פליטי האווקואציה ע"י שלטונות הצבא ממחוז 23