בעלי מלאכה היו בדוד-הורודוק בעלי-מלאכה עצמאיים רבים למדי. לא היו מקצועות ספציפיים לעיר הזאת. אולם, היותה עיר בת עשרת אלפים נפש, בקירוב, וכן הסביבה הכפרית הגדולה, איפשרו לבעלי- מלאכה רבים קיום בכבוד מעבודה למען האוכלוסיה המקומית ולזו של הסביבה. ואלה היו בעלי המקצוע העיקריים בדוד-הורודוק : חייטים, מחולקים לשני סוגים: הסוג האחד, אלה העובדים לפי הזמנות, למען האוכלוסיה הנוצרית, או תפירת בגדים מוכנים לשם מכירתם בירידים, בעיר ובסביבה הכפרית הקרובה. הסוג האחר: אלה העובדים עבודה משובחת יותר, למען האוכלוסיה היהודית: סנדלרים שעבדו בעיקר, למען האוכלוסיה היהודית, ובחליק -- למען האוכלוסיה הנוצרית. האוכלוסיה הנוצרית היתה, בדרך כלל, מזמינה מגפיים אצל הסנדלרים הנוצרים, שאת תוצרתם היו מוכרים, חלקה בעיר ורובה בכל הארץ. נפחים ומסגרים, אשר עיקר עבודתם היתה למען הכפריים, היו מייצרים מחרשות, גרזנים ומיני מלאכת מסגרות-בנייה בעיר. רובם הגדול של בעלי המלאכה, היו עסוקים בעבודת בנייה : בנאים, טייחים, נגרים, זגגים, צבעים וכיוצא באלה עבודות. יהודים היו עוסקים גם בעבודות בנין ספינות. -- אף כי מקצוע זה, היה בעיקר, בידי נוצרים. היו גם, שבידיהם שתי אומנויות : אחת, לשימוש בעונת החורף, ואחת בקיץ. המקצועות שמנינו לעיל -- הם לערך, המקצועות כולם, שהיו נפוצים עד למלחמת עולם הראשונה.
בין בעלי המלאכה, היו שכבות שונות: אלה, מבוססים למדי ואלה -- שקיומם בדוחק. הרוב הגדול -- קיומם הצנוע מובטח ואורח חיים -- שליו ובעל-ביתי. הכפרים מסביב לדוד-הורודוק דוד-הורודוק היתה מוקפת כפרים רבים, בהם התגוררו יהודים עד מלחמת העולם הראשונה. היהודים -- קיומם על המלאכה והמסחר עם האוכלוסיה הכפרית שבסביבה. אין בידינו נתונים על ראשית קיומם של הכפרים האלה. רק על שניים בלבד, יש ידיעות היסטוריות מסוימות : הכפר אולשן, שנוסד על-ידי הנסיך יורי אולשנסקי, שמשל בפינסק בשנים 1492--1447, והכפר אולפין, הנושא את שמו של בעל אחוזות ליטאי, שמשל בפולסיה בשנת 1341. יהודים החלו להתיישב בכפרים אלה אחרי שחרור האכרים. בדרך כלל, ניהלו היהודים הכפריים אורח חיים צנוע למדי, ולא היה שונה בהרבה מאורח החיים של האוכלוסיה הכפרית כולה. עיקר דאגתם של היהודים היתה לקיום צרכיהם הדתיים וחנוך ילדיהם אף בהיות מספר המשפחות היהודיות מועט ביותר -- השתדלו להחזיק ,מלמד" לילדיהם. אחדים שלחו את בניהם ללמוד בעיר. זמן-מה לפני מלחמת העולם הראשונה, החל להתמעט מספר היהודים בכפרים. הנוער נמשך אל העיר ולא רצה להשאר בכפר. מלחמת העולם זירזה את תהליך עזיבת הכפר והעברה אל העיר. חוסלו אז היישובים היהודיים בכפרים: נירטשה, חוורסק, האלאץ, ליאדץ, ביקויסק. אורלי הגדולה ווילימיץ.
יישובים יהודיים נשארו: באולשן, רובלה, כורומסק, אורלי הקטנה, סמיהוסטיץ, טולמטשוב, לודקה, טרבליץ, אזדמיץ, מלישוב, קורוטשיץ, קולק, וכרפון. מובן שמספר היהודים, בהשוואה לזה של לפני המלחמה -- הוקטן בהרבה. כמעט ולא נשתנה מספר היהודים בכפרים : אולפין, שנחשב כבר כפרבר של דוד-הורודוק. בכפר רובליה, היתה האוכלוסיה היהודית דומה, במספרה, 22