בשנים הראשונות היו העגלונים, בעלי ספינת-הקטור, עובדים בחורף עם סוסים. קמעא. קמעא, התפתח העסק -- הם קנו עוד ספינת-קיטור שמהלכה סטולין וגורין והשליכו, על-ידי כך, את מקצוע העגלונות מאחורי גוום. מאוחר יותר, הצטרפו אל השותפות יהודים מפינסק והוסדרה תחבורת-ספינות פינסק--דוד-הורודוק. תחבוורת הספינות. ובעליהן, לא נפגעו בהרבה עֶל-ידי מלחמת העולם הראשונה. לאחר שדוד-הורודוק סופחה לפולין, הצליחו בעלי הספינות לקבל חזרה את ספינותיהם, שנשארו בנהרות רוסיה. אחרי המלחמה, ולאחר שאוקראינה נסגרה, על-ידי הגבול הסוויטי-פולני החדש, הצטמקו אפשרויות ההתפתחות, ונשארו רק קווי התחבורה של דוד-הורודוק--סטולין ודוד-הורודוק-- פינסק. אפס, גם 2 קווי-תחבורה אלה, היה בהם כדי להבטיח אמצעי קיום ל,פאראכאדצ'יקים" -- הם בצלי הספינות: מקום עגינת אניות הקיטור בדויד-הורודוק דער ,פריסטאן" פון די ,פאראכאַדן" אין דאוויד"האַראַדאק אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהחלה תחבורת האוטובוסים, התארגנה קבוצה יותר גדולה של עגלונים, קנו אוטובוס והפעילו קו-תחבורה דוד-הורודוק--גורין אולם הפעם, לא הצליח הנסיון -- והסיבות לכך הן: א) אמורטיזציה גדולה. בעטין של דרכי פולסיה המשובשות. ב) המסים. הגדולים שהוטלו על-ידי השלטונות:

העגלונים בדוד"הורודוק היו מאורגנים היטב, מחולקים בשתי קבוצות : האחת, שעבדה בעיר, בעיקר בהובלת הסחורות, לחנויות ומחסנים -- שהיו מגיעות בספינות הקיטור. הקבוצה השנייה, בנסיעות לתחנת הרכבת בלכווה וסטולין. בחורף -- בנסיעות לפינסק. שתי הקבוצות עבדו בשותפות וחילקו ביניהן את הרווחים בסוף כל שבוע. היתה זאת פרנסה לא קלה, אך קיימה בכבוד את רובם. אחדים מהם אף נחשבו לאנשים אמידים. 21