מוסדות פוליטיים. תרבותיים וציבוריים בדוד-הורודוק א ההסתדרות הציונית דוד-הורודוק היתה עיר ציונית -- עוד מימי ,חובבי ציון". כפי שהזכרנו כבר, נמצאה העיר בהשפעת יהדות ליטא -- משם חדרה תנועת ההשכלה בסוף המאה ה19. משם -- גם התנועה הציונית. ,התועה בדרכי החיים" לפרץ סמולנסקין. .אהבת ציון" ו,אשמת שומרון"., יחד עם ש"ס -- קישטו את ארונות הספרים בבתי היהודים בדוד-הורודוק. בדוד-הורודוק קראו עתונות עברית. את גליונות ,הצפירה" כרכו בספר. את מאמרי ערב שבת של נחום סוקולוב היו קוראים ולומדים. את הדור הצעיר חינכו ברוח ציונית -- למטרה זאת הביאו לדוד-הורודוק את בחירי המורים. ואלה הנהיגו את ה,חדר המתוקן". בו למדו עברית בעברית. עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. היז קיימים יבדוד-הורודוק. חוגל ינופךר; ישדיבר, בינר לבוך עצפה אךי ורק. טברית: בשנת 1915. ערך הנוער, מתוך יזמה עצמית. אסיפת אזכרה לד"ר הרצל. בולי הקרן-הקיימת נמכרו בחתונות. כאשר בולים אלה רק התחילו להופיע. שמעון לייכטמן ושלמה רוזמן. היו אלה שמכרו את הבולים בכל חתונה. בערב יום כיפור. היה פנהג לשבת לל יד בתי*הכנסת עפם ;קערות" למען ,קרן היישוב". מי שתרם 25 קופיקות -- הודפס שמו בספר מיוחד. המורה:=>פעוך לייפספך ואשתו שיינה מראשוני בור" עברית: בפבריתיי דער לערער שמעין לייבטמאן און זיין פרוי שיינע פון די ערשטע ,עברית בעברית" -- לערער

הרב ה,סלונימאי* נוהג היה לתרום רובל אחד. בגלל המלחמה והמשטר הצארי. קשה היה לפתח פעולה ציונית ענפה. אסיפות על נושאים ציוניים שונים היו מתקיימות בחשאי או בהסוואה. פעולה ציונית מוגברת. התנהלה אחרי מהפכת קרנסקי בשנת 1917. כחות העם, רדומים במשך שנים רבות. קמו וניעורו. במרץ רב. מעודדים על- ידי האמונה של אפשרויות רבות שהמהפכה תאפשר -- ניגשו לפעולה ציונית. 32