אשר, כמעט, במאה אחוזיהם שלחו את ילדיהם לבית-הספר ,תרבות" -- וזה למרות שצריך היה לשלם שכר לימוד ואילו בבית-הספר הפולני הממשלתי -- היו הלימודים חינם. ואכן, עשה בית-הספר חיל הודות לגורמים שהזכרנו לעיל: העסקנים, המורים וההורים. המנהל השני, אבראשה אולשנסקי, הוא אשר שקד על הרמה הגבוהה, והביא את בית-הספר לדרגה של אחד המעולים בפולין כולה -- כפי שהזכרנו כבר קודם. אחרי גמרו את הסמינריון של ,תרבות" בוילנא, התמסר, קודם כמורה ואחר כך כמנהל ומסר את כל מרצו וכל זמנו לבית-הספר והביא אותו, בהתמדתו, לרמתו הגבוהה. אברשה אולשנסקי היה זה שייסד, בשנת 1931 את הגוער העברי הנודע ,בגי יהודה" בפולין. תנועה זאת התפשטה בכל ערי פולין, אולם בשום מקום, לא היה רישומה ניכר כמו בדוד- הורודוק. תלמידי בית"הספר ,תרבות? בדויד-הורודוק מה,מכינה* וגן הילדים, שדברו אך ורק עברית וכונו .גורי בני יהודה" -- שנת 1934 קינדער פון דער דאויד-האראדאקער, תרבות-שולע פון ,מכינה"* און קינדער-גארטן, ואס האבן גערעדט אויסשליסליך עברית און וועלכע מיהאָט גערופן ,גורי בני"יהודה* -- יאר 1934 כדאי לעמוד בקצרה על תנועת ,בני יהודה? בדוד-הורודוק.

התנועה הזאת קמה, כפי שהזכרנו לעיל, ביזמתו של מנהל בית-הספר אבראשה אולשנסקי. הוא, אשר השפיע על תלמידים אחדים, שבהיותם תלמידי בית-ספר עברי -- ובבוא הזמן יעלו לארץ"ישראל -- עליהם לאמץ לעצמם את השפה העברית כשפת דיבור -- בבית, ברחוב ולא רק בינם לבין עצמם. אלא גם עם הוריהם. קרוביהם ושכניהם -- לאמור -- לדבר עברית עם הכל. מקבוצת ילדים קטנה -- בראשיתה, התפתחה תנועה זאת והקיפה את כל ילדי בית-הספר. ילד שהצטרף ל,בני יהודה" מחויב היה לדבר עברית: בבית. ברחוב ובלכתו לקנות ספר או 43