אחרי גמר המלחמה, כשדוד-הורודוק עברה לפולנים, והחיים נכנסו למסלולם הנורמלי, נוסד בשנת 1923 הבנק למסחר בהנהלתו של מי. קוויטני. בשנת 1924 נוסד הבנק העממי בהנהלתו של ש. פאפיש. הבנקים התפתחו יפה והיוו גורם יעיל בחיים הכלכליים של העיר. כן היתה קיימת בעיר קופת גמילות חסדים שנתנה הלואות לסוחרים זעירים ובעלי מלאכה, בלי רבית. קופת גמילות-החסדים, נוסדה על-ידי ועד ציבורי שבראשו עמד י. גוטליב. ועד זה היה בודק את הבקשה המוגשת וקובע את סכום ההלואה. מכבי האש אחד המוסדות רב התועלת לאוכלוסיה -- היה ארגון מכבי האש, אשר אגב, ב99%"7 היה בידי היהודים. דודדהורודוק. כמו רוב העיירות, היתה בנויה בתי עץ וברוב המקרים, מכוסים גגות קש. היתה, איפוא, העיר, כמעט כל קיץ, קרבן למאכולת אש, ובעטין של דליקות, נגרם לא מעט סבל לתושבים. סיבות לדליקות לא חסרו: חוסר זהירות, השלכת בדל סיגריות, העמדת מגהץ חם בחוץ, משחק ילדים באש וכן גם... ,בורא מאורי האש" -- הצתות לשם קבלת בטוח. בשביל המוני העם היו הדליקות -- סיוט ממש. תקופת הקיץ -- התקופה היפה והקלה ביותר -- היתה מסתיימת, בעטין של השריפות, במפח נפש וצרות צרורות. תושבים רבים, היו לעת קיץ, אורזים את החפצים היותר יקרים ומעבירים אותם אל בתי האבן המעטים בעיר, שהיו מבוטחים מאש, או שהיו מחזיקים ארוזים בחבילות גדולות, שאפשר יהיה לטלטל אותם במקרה של דליקה.
לשם מלחמה בנגע הזה, נוסד בעיר ארגון ,מכבי-האש". הנהלת העיריה בנתה להם מחסן גדול, בו החזיקו את מכשירי הכיבוי וחביות מים. העיריה הנהיגה מס מיוחד (;מס ארובות") לשם מימון צרכי הארגון ובנין המחסן. כן השתתפו בהוצאות -- חברות הבטוח השונות. לארגון ,מכבי-האש" השתייכו כמעט כל בני הנוער בעיר, שראו לעצמם חובה אזרחית להיות חברים לארגון. לעומת זאת, מבין האוכלוסיה הנוצרית, שגם בתיהם -- בתי עץ עם גגות קש, ונתונים לסכנה תמיד -- היו רשומים רק 3--4 אנשים. בימי הקיץ היו מכבי האש מתמסרים לאימונים. היו אימונים אלה למאורע בעיר. מאסיי, שומר המחסן, התהלך ברחובות ובחצוצרה שבפיו היה מזעיק את מכבי האש לאימונים. הכבאים, לבשו את ,בגדי השרד", מתאספים על יד המחסן שבמרכז העיר; ואחרי אימונים קצרים -- נחלצים ל,הצלת" בית, שנבחר במיוחד לשם כך, ל,כיבוי הדליקה". על פי רוב בחרו לתמרון, בית של יהודי שמסיבה זאת או אחרת, קפץ עליו רוגזם... אחרי ,כיבוי הדליקה"? היו הכבאים מקבלים שתייה כדת.
אחרי מלחמת העולם הראשונה, התפתח ארגון מכבי האש. העיריה הקציבה סכומים ניכרים לקניית אינונטאר ומימון פעולות. חברי הארגון, התמחו במלאכת כיבוי דליקות ולרוב, הצליחו לאתר את הדליקה מיד עם בואם. מכבי האש, כמובן, היו חסרי ישע כשפרצה דליקה בסביבה, שבתיה היו בתי עץ עם גגות קש. כך קרה שבשנת 1936 פרצה דליקה, באמצע היום, ברובע הנוצרים. שליש של העיר, לרבות הכנסיה הפרבוסלאוית שעל ההר -- היו למאכולת האש. בשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם השנייה היתה הנהלת מכבי האש בידי העיריה, אולם למעשה, היתה בידי היהודים, במיוחד בידי יוסף יודוביץ ומ. רימאר. [8