השלטון המוניציפלי ד.-הורודוק שמעמדה היה מעמד של ,עירונים", ,מישצ'ני* בלע"ז, היתה בוחרת, בימי שלטון הרוסים. את הנהלת העיריה אחת לשלוש שנים (אין בידינו ידיעות על נוהג בזמן מוקדם יותר). הנהלת העיריה היתה מורכבת ממושל העיר -- סטרוסטה בלע"ז, שני עוזרים, שאחד מהם הוא יהודי. וכך היה סדר הבחירות : כל רחוב בחר מתוכו ציר, וכל הצירים יחד בחרו את המושל ושני עוזריו. צורת בחירות זאת, רחוקה היתה מלהיות דימוקרטית. על פי רוב נבחרו אלה שידעו לנצל קשרי משפחה, שכנים וידידים. הנוצרים, היו ,נבחרים" בעיקר על-ידי בקבוק יייש וכו'. וכל המרבה, הרי זה נבחר. כך נמשך הדבר עד מהפכת פברואר שנת 1917, אז הורחבה ההנהלה ומספר חבריה גדל. אולם בסערת הימים ההם, ובחילופי שלטון תכופים, אי-אפשר היה לקוות לשיטה וצורת בחירות דימוקרטית. בהיות הבולשביקים שולטים בעיר, קבעו ,רבקום". והפולנים -- מינו הנהלת עיריה. בהנהלה הממונה על-ידי הפולנים לא התחלפו החברים היהודים ותמיד היו אותם האנשים ואלה הם: מ. לאכובסקי, מ. י. ליפשיץ וש. קצמן. ההנהלה הממונה ניהלה את העיר עד שנת 1928. -- בשנה זאת נתקיימו בחירות לעיריות בכל רחבי פולין, וכמובן, גם בדוד-הורודוק.
היו אלה הבחירות הדימוקרטיות הראשונות בהיסטוריה של דוד-הורודוק. היהודים השתתפו בבחירות בפעילות מרובה ומלחמת הבחירות היתה חריפה למדי. בבחירות האלה נבחרו להנהלת העיריה 8 יהודים : דר ז'שולקוור, מ. י. ליפשיץ, מ. לאכובסקי, י. יודוביץ, ר. מישאלוב, ש. רזניק. ה. ציפן וי. ליפשיץ. התקוות, שמוסדות התרבות ומוסדות הצדקה יוכלו ליהנות מעזרת הנהלת העיריה -- נגוזו חיש מהר. כל הצעה שהוכנסה עלדידי פרנסי היהודים לתמיכה בבית-ספר ,תרבות" או אפילו ,ועד היתומים? -- נדחו על-ידי הנוצרים. המוסד היחידי שהיה בידי יהודים ונהנה מתמיכה כספית של העיריה -- היה ארגון מכבי האש. היה זה, משום שמוסד זה שירת גם את האוכלוסיה הנוצרית בעיר. לעומת זאת, תמכה הנהלת העיר ביד רחבה במוסדות הנוצרים. בית-הספר העממי הפולני נתמך וטופח. הרחוב הראשי הורחב ובשנת 1929 הושלם בנין תחנת החשמל ולבתים סופק מאור עד השעה 12 בלילה. כשנגמרה הקדנציה והממשלה לא היתה מעונינת בבחירות דימוקרטיות חדשות. לכאורה ,נכרת הסכם" ולפיו נכנסו להנהלה רק 6 יהודים: דר זשולקוור, י. יודוביץ, מ. קוויטני, ד. רימאר, מ. לאכובסקי וש. מישאלוב. הנהלה זאת היתה, בעצם, נטולת כוח, כי השלטון הממשי על העיר היה בידי מושל המחוז בסטולין. במשך שנתיים, בקירוב (סוף 1939--יוני 1941) של שלטון הסוויטים בעיר, היתה הנהלת העיר מורכבת מבולשביקים שמונו ונשלחו מן החוץ עלדידי המפלגה הקומוניסטית.
הקהילה לצערנו, אין לנו מקורות מהם נוכל לשאוב ידיעות על פעולת הקהילה היהודית בדוד-הורודוק. לא נשארו ספרים או מסמכים -- לא מזמנים עברו, ולא מהשנים האחרונות שלפני השואה. יש להבין, שבדוד-הורודוק -- כמו ביתר הערים והעיירות שבפולין ובליטא -- היתה קהילה יהודית מאורגנת. עד לחלוקה האחרונה של פולין, היתה דוד-הורודוק קשורה ל,קהילה הגדולה" אשר בפינסק, ולקהילה זאת שילמה את מסיה -- אולם לא ידוע לנו, איך היתה הקהילה מאורגנת, מתי קמה והיתה לקהילה עצמאית בימי שלטון הצאר. ידוע לנו רק על אי אלו מקורות הכנסה של 49