שמועות שהצבא האדום עבר את הגבול הסוויטי-פולני על מנת לשחרר את השטח המערבי של רוסיה הלבנה ואוקראינה. בסתר לבם התפללו היהודים ששמועות אלה תתאמתנה. עוד השלטון הפולני בעיר - עוד ליבא לפומא לא גליא, אולם מצפים בכליון עיניים לבוא הצבא האדום בשערי העיר. עם בוא הצבא האדום -- מצפים -- ייפטרו גם מן השלטון הפולני האנטישמי-ריאקציוני השנוא וגם מסכנת-מוות מידי צבא הנאצים. הפולנים מתחילים לעזוב את ד.-הורודוק ופניהם מערבה. זה מחזק את השמועות שהצבא האדום עומד לבוא ממזרח. בלילה של ה-18 ל-19 לספטמבר מתחיל לסגת חיל-הספר מהגבול הפולני-הסוויטי. היה זה ליל שימורים ליהודים. פחדו שמא הפולנים -- בנסיגתם -- יכלו זעמם ביהודים. אך לשמחתנו, עזבו אלה מבלי לגרום כל נזק. ב"19 לספטמבר, עִם שחר, כשהפולנים עברו את הנהר הורין -- המחלק את העיר לשניים -- הרסו את הגשר והתבצרו מעברו השני של הנהר. מיד מגיעים כוחות המחץ של הצבא האדום. חילופי יריות קצרים -- חייל אדום אחד נורה ונהרג -- השני נאלם. אולם הפולנים נסוגים מהר. חפרים סוויטיים מקימים גשר על פני הנהר והצבא האדום ממשיך בדרך התקדמותו. תחת שלטון הסוויטים (ספטמבר 1959 -- יוני 1941) יום ה197 לספטמבר היה, ללא ספק. יום של שמחה שדוגמתה לא ידעו יהודי ד.-הורודוק בשנים האחרונות.
אחרי שחילופי היריות בין הפולנים וכוחות הצבא האדום הסתיימו, החלה האוכלוסיה היהודית (ולא רק היהודית) לזרום לרחובות העיר ובפנים קורנות קבלו את פני הצבא הנכנס לעיר,. בדרכו ממזרח. למצרב: אנשים, נשים וטף עמדו משני צדי המדרכה, שברחובה הראשי של העיר, דרכו זרמו בלי הפסק חיילות הצבא האדום, את הבאים קיבלו בניפנוף ידים וחיוך של ידידות. קצין גבוה, שצעד בראש הצבא, בראותו בין העומדים על המדרכה, את הישיש וועלוועל ריישקס, ניגש אליו ואמר : ,נדה ז'שיט, סטריטשוק, נדה ז'שיט" (צריך לחיות ישישי -- צריך לחיות). מלים אלה גרמו להתלהבות שאין לתארה. כל אותו יום היו האנשים שכורי שמחה ואושר. בצהרי היום כנסו באי-כוח הצבא אספת-עם תחת כיפת השמים, ובנאומיהם הבטיחו לאוכלוסיה חיי שקט ואושר, לתושבי השטחים המשוחררים במערבה של רוסיה הלבנה ואוקראינה. ,לא עוד דיכוי, עוני ושנאת עמים יהיו מנת חלקם של העמים המשוחררים במערבה של רוסיה הלבנה ובמערב אוקראינה". ,מהיום ייהנו עמים אלה מחופש, אחווה ואהבה תחת השמש הזוהרת של מנהיג העמים, החבר סטאלין", -- דברים אלה וכיוצא באלה הושמעו באספת העם הגדולה.
מובן שה;מחותנים" הראשיים בשמחה היו הקומוניסטים היהודים שאגב, התחילו לנהוג מעשה ,בעלי בתים". אליהם הצטרפו אחדים מה,עירונים? הנוצרים -- ,מישצ'ני" בלע'יז שבדוד- הורודוק. כל היום ועד שעות הלילה המאוחרות, שקקה העיר מהמוני תושבים, ניהלו שיחות עם אנשי הצבא האדום, התעניינו בצורת החיים בברית-המועצות, שאלו לשלום קרובים. מכירים וסיפרו על דכוי המיעוטים הלאומיים., ובפרט היהודים, בימי שלטון פולין. אנשי הצבא האדום עשו רושם עז בפשטותם ובגישתם הכנה והבלתי-אמצעית לאוכלוסיה היהודית. עידוד רב היה בהבטחותיהם שמהיום -- תמו צרות היהודים. 22