הלילה של ה-19-207 לספטמבר היה לילה של שנת ישרים ליהודי דוד-הורודוק. חלמו היהודים על אפשרות של המשך החיים בלי זעזועים. לפי צוו השלטונות,. נפתחו מחדש כל חהחנויות, והחלה אגירה של מיצרכי מזון, הלבשה, הנעלה וכו'. תמוהה היתה התנהגותם של האזרחים הסוויטיים מקרוב באו -- ,ווסטוצ'ניקי? בלע"ז, אלה עברו על פני החנויות וקנו מכל הבא ליד ומשלמים כל מחיר שנדרש מהם. כאמור, עוררו חשד -- גם הקניות המרובות וגם אי העמידה על המקח. בראשונה סברו;/ כי זו תוצאה של הרגל למחירים יציבים וקבועים בברית-המועצות, אולם בסוף הוברר, שתוצאה היא מאי השגת מיצרכים אלה בברית-המועצות. מובן שזה הגדיל את בולמוס הקניות אצל אוכלוסית ד.-הורודוק. הזהוב הפולני הושווה לערכו של הרובל וכך נשמר כוח קנייתו. השלטון העירוני היה נתון בידי הקומוניסטים המקומיים. בחדשים הראשונים נתנו להם הבולשביקים לנהל את הענינים. בעיר. מספר ה;בעלי-בתים" בעיר היה 7--6 קומוניסטים יהודים ו-4--3 פולניים. קומוניסטים אלה, רשמו פרק קודר בתולדות דוד-הורודוק: מצד אחד הביאו עלזידי הלשנה לפני ה-נ.ק.ג.ב. (מוסדות הבטחון הסוויטי) למאסרם של רוב העסקנים הציוניים בעיר, ומהצד השני הרגיזו וקוממו את ה,הורודצ'וקים" נגד האוכלוסיה היהודית. בינתיים נתקיימו אסיפות, הרצאות ונשפים, והנוער הרגיש עצמו בטוב.
האוכלוסיה היהודית בעיר גדלה בהרבה. הודות לזרם הפליטים מפולין הקונגרסאית ומספרה הגיע ל-1--8 אלפים בקירוב. קמעא, קמעא, פגה אוירת החג וצריך היה להתחיל לחשוב על פרנסה -- מה גם שרזרבות הכספים נידלדלו בינתיים. מוסדות סוויטיים או משרדים לא היו קיימים, עבודה לא היתה בנמצא -- נשאר, איפוא, רק המסחר. הכל סחרו -- יהודים ונוצרים -- וסחרו בכל : מיצרכי מזון, מלח, גפרורים, הלבשה, הנעלה וכו'. כן היה מסחר בזהוב הפולני. היות והזהוב הפולני היה מטבע עובר לסוחר גם בשטח הכיבוש הגרמני, וערכו שם היה רב יותר מערך הרובל כאן -- התפתח שוק שחור וכך היו משלמים 2--3 רובל בעד הזהוב ומבריחים את הזהובים לשטח הכלבוש הגרמני. במסחר זה הצטיינו, במיוחד, פליטי פולין הקונגרסאית, שהיו מבריחים את הגבול הסוויטי- גרמני הלוך וחזרה, הלוך ומבריח. המסחר, כמעט חפשי, נמשך עד סוף 1939. בינתים אסרו הסוויטים וגירשו משפחות פולניות שלא הספיקו לעזוב את העיר יחד עם הצבא הפולני. כן גורשה משפחה יהודית שישבה בכפר שעל הגבול ונאסר גם אחד העסקנים הקומוניסטיים שהיה פעיל עד כה. כעשרה מבני הנוער היהודי עזבו בחשאי את ד.-הורודוק ועברו לוילנא, שנמסרה אז עלדידי הסוויטים לליטא -- מטרת פניהם היתה להגיע לארץ-ישראל.
בנובמבר נתקיימו 2 ועידות, שציריהן נבחרו על-ידי האוכלוסיה במערב רוסיה הלבנה ומערב אוקראינה. הצירים החליטו לפנות ל,וירכובני סוויט" -- ,הבית העליון הסוויטי", בבקשה לספח לברית-המועצות את שטחי מערב רוסיה הלבנה ומערב אוקראינה. למעלה מחודש נמשכו ההכנות לבחירות הנ"ל. אסיפות עם, הרצאות ומסיבות. תועמלנים מיוחדים לימדו לאוכלוסיה את הקונסטיטוציה הסוויטית. הבחירות נתקיימו ברעש גדול וחגיגיות יתירה. ד."הורודוק בחרה לועידת ביאליסטוק (רוסיה הלבנה) 2 צירים -- אחד יהודי ואחד נוצרי. מובן שהיו אלה קומוניסטים פעילים שנקבעו לכתחילה על-ידי השלטונות הסוויטיים. אלה היו 3