הבחירות הראשונות שנתקיימו תחת השלטון הסוויטי. בבחירות האלה נתגלה יחסם העוין ש; ההורודצ'וקים לשלטון הסוויטי, ושנאתם הפרועה לאוכלוסיה היהודית בדוד-הורודוק. בזמן ספירת הקולות נמצאו פתקים ועליהם כתוב: ,הלאה השלטון הסוויטי:" ,מוות לבולשביקים ויהודים", ,יחי היטלר!" וכו'. בהדרגה ניגשו השלטונות הסוויטיים להנהיג חיים נורמליים לפי מתכונת החיים הסוויטיים. כל העסקנים הקומוניסטים העירוניים, הוחלפו באזרחים סוויטיים שנשלחו מן החוץ. ראש העיר, ראש המיליציה ומנהלי מוסדות -- כלכליים ותרבותיים -- הוחלפו ב;ווסטוצ'ניקי". לכל משרה אחראית, פחות או יותר; הובאו אזרחים סוויטיים מרוסיה. העסקנים הקומוניסטיים המקומיים הועסקו במשרות בעלות חשיבות פחותה וכן השתמשו בהם לקבלת אינפורמציה בשביל הדנ.ק.ג.ב. על האוכלוסיה המקומית ועל כל אחד ואחד ממנה. הקומוניסטים הללו קיבלו על עצמם, ברצון. את תפקיד ,הכבוד" של מלשינים, ואף לא נרתעו מלהעליל עלילות שוא. התוצאה הראשונה של עבודת המלשינים היתה -- פיטורי עובדים ממשרותיהם. בגלל השקפתם הפוליטית בעבר, וכן בגלל מוצאם הסוציאלי ה,לא כשר" -- מובן שהמפוטרים בראש וראשונה -- הלו יהודים.
פעולה נוספת של השלטון הסוויטי פגעה, בשורה הראשונה, ביהודים וכן ב;הורודצ'וקים? עשירים. -- היתה זו פעולת ,הלאמת" מפעלים. העסקים והמפעלים היותר גדולים כגון המנסרה, בית הבורסקאות, טחנות קמח וכו' -- ,הולאמו". עסקה בזאת ,המחלקה הפיננסית" הסוויטית, וכמובן, ש,העבודה" נעשתה עלזידי העסקנים הקומוניסטיים המקומיים ברוב להט והתמדה. ה,הורודצ'וקים", שמפעליהם ,הולאמו", ראו ביהודים את האשם העיקרי ושנאתם ליהודים -- הגדולה בלאו הכי -- גדלה מיום ליום. הם דיברו, בלא הסתר פנים, על יום שיבוא וישלמו ליהודים ,כפל-כפליים'". החיים נכנסו למסלול נורמלי. 3 בתי הבורסקאות הפכו לבית-חרושת אחד גדול. שהעסיק למעלה מ-100 פועלים. על יד בית-החרושת לעורות הוקם בית-חרושת למגפיים, שהעסיק למעלה מ-150 פועלים -- סנדלרים. המנסרה ומפעל הבנייה, שהשתייך קודם למוכע רימאר, הורחבו והעסיקו יותר מ-4007 פועלים. אורגנו קואופרטיבים -- המוסדות הסוויטיים החלו לפעול -- החלו להתפתח חיים כלכליים אינטנסיביים. כן הורגשה פעילות מוגברת בחיים התרבותיים. הלימודים בבתי-הספר חודשו. במקום שני בתי-ספר העממיים -- הפולניים, נפתחו שני בתי-ספר תיכוניים -- האחד בשפת לימודים רוסית -- השני בשפת רוסיה הלבנה. בית-הספר העברי ,תרבות" נהפך לבית-ספר ששפת הלימודים בו -- יידיש.
חל ,איחוד" של כל הספרלות. כל הספרים נלקחו והוצאו מן העיירה ובמקומם הביאו ספרים של הוצאות סוויטיות בלבד -- בשפת רוסיה הלבנה, רוסית ומעט מאד בשפת יידיש. בפעם הראשונה בתולדות ד.-הורודוק,. הוקם בעיר בית-חולים עם מחלקת יולדות. היתה זו מחלקה מצוידת באמצעים מספיקים וציוד רפואי ראוי לשמו. כן הוקם בפעם הראשונה. אולם קולנוע קבוע. מדי ערב היו מציגים סרטים חדשים באולם מלא וגדוש. ניגשו לבנות בית תרבות מודרני עִם אולמי הרצאות, הצגות, אולם למסיבות וכו'. רוב תושבי ד.-הורודוק הסתדרו בעכודה. מתי מספר עסקו בספסרות. התושב הרצל ציפין שנתפס בספסרות בבשר-נקניק -- הועמד לדין ונידון לחמש שנות בית-כלא. פסק-דין זה עשה רושם קשה על יהודים -- אפס החיים הוסיפו לזרום באפיק רגיל. האנשים התחילו להתאים את עצמם למשטר החדש. המצב הכלכלי היה לא קל: מחסור במיצרכי מזון, הלבשה והנעלה, ואף-על-פי-כן היו אלה חיים, פחות או יותר נורמליים. שכחו את החדשים הראשונים של שלטון הסוויטים -- גירוש משפחות פולניות, מאסר משפחה יהודית וכו'. כאמור, התנהלו החיים 4