האוירה היתה דחוסה -- מובן היה, שהגיע תורם של העסקנים הציוניים בעיר. היה ברור שה-ג.ק.ג.ב. משתמשת. נוסף לעסקנים הקומוניסטיים, גם בסוכנים ומלשינים מוסוים, המוסרים אינפורמציה על תנועת כל אדם ואדם, ואכן, התברר שיהודים נשואי פנים, ביניהם קשישים למדי, משתפים פעולה עם ה-נ.ק.ג.ב. ופועלים בשליחותה. וזו היתה צורת רכישת משתפי הפעולה : היו מזמינים איש מקובל על הבריות -- שאינו יכול לעורר חשד כלשהו -- מזכירים לו ,חטאיי עבר ומציעים לו אחת מן השתיים : מאסר עם כל הברוך בזה... או ,מירוק חטאי העבר" עלזידי שיתוף-פעולה עם ה-נ.ק.ג.ב. את האיש היו מחתימים על התחייבות לא לגלות לשום ילוד אשה את תוכן ,השיחהי... לדאבון הלב, נמצאו אנשים, מכל השכבות, הגילים והזרמים הפוליטיים. שנכנעו לאיומים ולקחו על עצמם את המלאכה ה,מכובדת". היות ולא היה ידוע מי הם משתפי הפעולה, הרי כל אחד נחשד -- בכל אחד ראו סוכן והדבר גרם לכך שפחדו להוציא הגה איש לפני רעהו. בליל ה-10 ל-11 לפברואר הגיעו המאסרים לשיא. באותו לילה נאסרו, בבת אחת 10 מקרב עסקני העיר ואלה הם : חיים ברנטשוק, יאשה יודוביץ, ארטשיק מורבטשיק, ברל רימאר ושעיה קנטור -- עסקני הציונים הכלליים, שמואל טשטשיק. ארקה ליפשיץ, קופל מורבטשיק ומנדל קרבציק -- עסקני פועלי-ציון צ.ס. וכן נאסר אחד מחשובי העסקנים הקומוניסטיים, שאגב נחשד כי בזמגו היה סוכן הבולשת הפולנית.
המאסרים עשו רושם מזעזע על האוכלוסיה. איש לא היה בטוח ביום המחרת. העסקנים הציוניים חששו למאסרים נוספים -- כל אחד מהם חכה לתורו... אחוזי בהלה היו האנשים מתרחקים מבנין ה-נ.ק.ג.ב. כמטחוי קשת. אחדים מהעסקנים הציוניים עזבו את העיר ועברו למקומות שם לא הכירם איש. אנשים נמנעו מפגישות בצוותא, כל אחד נצמד אל משפחתו הקרובה. בפרק זמן זה, נאסרו גם אחדים מה,הורודצ'וקים". מבין 13 היהודים שנאסרו -- 5 מהם נמצאים כיום בארץ: שמואל טשטשיק, יוסף יודוביץ ארטשיק מורבטשיק, מנדל קרבצ'יק וקופל מורבצ'יק (כעת יעקב מור). שעיה קנטור -- נשאר בפולין, קפטן -- באמריקה. לייזר רונקין, ברח, יחד עם אסירים אחרים, כשהעבירום מבית-הסוהר בבריסק לפנים רוסיה, הגיע לדוד-הורודוק וניספה יחד עִם כל יהודי העיר. 5 אנשים והם: חיים ברנטשוק., יונה ברוכין. יאשה יודוביץ, ארקה ליפשיץ וברל רימאר -- מתו במחנות ריכוז סוויטיים. יהא זכרם ברוך ! עד סמוך לפרוץ מלחמת גרמניה-רוסיה, לא היו יותר מאסרים פוליטיים או גירושים. הרוחות שקטו מעט, אך לא לזמן רב. במקום הפחד מפני מאסרים, בא פחד מפני דבר חמור יותר : החלו מתפשטות שמועות על מלחמה גרמנית רוסית קרובה ובאה. ה,הורודצ'וקים? בעיר התעודדו וחכו בכליון עיניים לבוא הגרמנים -- הם לא הסתירו את שאיפתם לנקמה ביהודים. חלק מהצבא האדום החל לנוע ממזרח מערבה -- הכל חשו שהמלחמה מתקרבת בצעדי ענק.
סמוך לפני פרוץ המלחמה נאסרו והוגלו משפחות יהודיות אחדות. ב-22 ליוני 1941 התנפלו גייסות היטלר על ברית-המועצות ובזאת התחיל קצם המר של יהודי דוד-הורודוק. חורבן ושואה את הבהלה אין לתאר. היהודים היו אחוזי פחת מוות. ה,הורודצ'וקים" -- מלאי חוצפה, השלטון הסוויטי בעיר -- נבוך. הנוער גוייס לצבא, אולם לא כולם נמצאו ,כשרים" לשרות -- אלה שמוצאם הסוציאלי 566