היה ,מפוקפק? -- שוחררו. אוירונים נאציים סיירו בשמי העיר, ואף-על-פי שלא הטילו פצצות -- הרי הטילו פחד מוות על האוכלוסיה. חילות הגרמנים התקדמו הלוך והתקדם. הצבא האדום נסוג בבהלה ובאי-סדר. העסקנים דסוויטיים החלו לעזוב את העיר. מאות בני נוער ומשפחות שלמות שמו פעמיהם אל מה שהיה קודם גבול סוויטי-פולני במטרה להגיע לרוסיה ולהנצל מידי המרצחים הנאציים. על הגבול נמצא משמר סוויטי חזק ולא ניתנה רשות מעבר. אלא למי שהיה בידו רשיון מיוחד לכך -- הנותרים נאלצים היו לחזור לדוד-הורודוק. כן הוחזרו לדוד-הורודוק מי שהיו אנשי השלטון הסוויטי בעיר והוראה ניתנה להם להשאר בדוד-הורודוק עד הרגע האחרון. הגרמנים כבשו כבר את פינסק, לוניניץ, לאכווה, מיקשביטש, ולדוד-הורודוק טרם הגיעו -- העיר היתה בלי שלטון. דוד"הורודוק לא נכבשה משום שהיתה הרחק ממסילת-ברזל והרחק מדרך סלולה או כביש. ההורודצ'וקים גילו קוצר רוח ושיגרו משלחת לשלטון הצבאי הגרמני בפינסק -- עם החובש מאריקו בראש -- על מנת להפציר בגרמנים ולהזמינם לבוא ולכבוש את דוד-הורודוק. המשלחת הצהירה לפני הגרמנים על נכונות ה,הורודצ'וקים" לשתף פעולה ודרשו לחסל את האוכלוסיה היהודית ,בהקדם האפשרי"...
המשלחת חזרה מפינסק מעודדת מהבטחות הגרמנים. בינתיים פשטו שמועות על התקפות- הצבא האדום ונסיגת הגרמנים. אנשי ,המשלחת" נמלטו מן העיר, אך לדאבון הלב -- חזרו כעבור ימים אחדים ואתם -- הגרמנים. בו ביום ערכו ה,הורודצ'וקים" אסיפה גדולה, תחת כפת השמים, לכבוד ה,מאורע ההיסטורי". ה,שושבינים"? היו: החובש מאריקו -- ראש המשלחת, האחים טאניה. ליובה קוסארב וקולאגה יאוופלוב. הגרמנים מסרו את השלטון האזרחי בידי ה,הורודצ'וקים". -- בתור ראש העיר מונה מאריקו ובתור ראש המשטרה האזרחית -- ליובה קוסארב. היהודים נצטוו לענוד את סמל מגןדדוד. בט"ז לחודש אב תש"י פורסם צוו שלמחרת בשעה 6 בבוקר חייבים כל היהודים -- גברים מגיל 14 ומעלה להתאסף על יד הכנסיה הקאטולית -- עליהם להביא אתם מעדרים, לעבודה. בשעה הקבועה החלו היהודים להתאסף בככר השוק שהיתה מוקפת אנשי ס.ס. מזוינים ו,הורודצ'וקים". לאחר שכולם התייצבו, פשטו ההורודצ'וקים בבתי היהודים לחפש אחרי מסתתרים. הם מצאו במחבוא את האחים איסר והרשל גורביטש, סחבום אל ככר השוק ובדרך ניקרו את עיניהם. את הנאספים בככר השוק הוליכו ברגל תחת משמר מזוין של אנשי ס.ס. ומאות ,הורוד- צ'וקים" והביאום לכפר הקטן חינובסק. מרחק 7 קילומטר מדוד-הורודוק. בכפר זה, הוכנו כבר מקודם קברים. תותחים ומכונות יריה קצרו את קציר המוות ביהודים והם נהרגו עד אחד.
זעקת האימה של האומללים פילחה את האוויר והגיעה עד ד.-הורודוק. ה,הורודצ'וקים" מילאו את תפקידם באכזריות רבה, קודם שמרו בשדה הפתוח לבל יימלט איש, ולאחר מכן לקחו מהקרב:ות כל דבר בעל ערך: שעונים, שרשראות. עקרו שיני זתב, הסירו מגפיים מעל לרגליים, ולבסוף השליכום לבור קבר -- מבלי להבחין אם חי עוד הקרבן ואם לאו. רק שני ילדים ניצלו, לפי המסופר, מהשחיטה הזאת. באין רואים נמלטו. נדדו בשדות עד שהגיעו לפלוגת פרטיזנים ונשארו בחיים. בעיר התחולל המשך הטראגדיה. כל הנשים, על טפן, נצטוו לעזוב את העיר במשך שעה אחת. גברים אחדים, שהצליחו להתחמק מלצאת, ל,עבודה", ביניהם הרב ר' משה'ל וחיים 51