דר מ. זגורודסקי (ז'"ל) עיר-דויד (דאוויד-האראדאק) קטעים מזכרונותי, מתקופת הגולה א) קטע מההקדמה לחלק ראשון של ספר הזכרונות, מהפרק: ,דמדומים ובין השמשות" : ראשון לאוגוסט 1950. היום מלאו לי שמונים ושלוש שנים ושבעה חדשים. מהן, אני כשבעים שנה הוגה דעות וחושב מחשבות, כאיש בא בשנים, כמובן, הכול לפי התקופה והמצב. מהשמונים ושלוש שנות חיי ביליתי כחצי בחו"ל וכחצי בארץ; אבל גם במשך הארבעים שנה שביליתי בחו"ל, הגיתי בארץ הקודש, כי אמי זייל, שהיתה בת לאחד מראשי הישיבה בק"ק מיר, בתו של ר' לייב קונעס, ידעה את כל התפילות בעל-פה. ובהיותי אני כבן שלוש כבר לימדה אותי להתפלל קריאת-שמע, שמונה- עשרה וברכת המזון. ובכל יום הייתי חוזר פעמים רבות על ,ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו", על ,רחם על ציון" וכו', על ,רחם ה' אלוהינו על ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך". וכשגדלתי מעט ונעשיתי בקי בתורה, היתה דוד-הורודוק ל,עירדדויד", וכל נחל בגולה לירהן, ליבוק או לארנון. וכל , גבעה -- ללבנון, וכל עץ לעצידשיטים או לארזי דייר מ .זגורודסקי זיל הלבנון.
,עיר-דויד" היתה בילדותי עיירה, ב,ראשית היוולדה": קטנה, כשלוש מאות משפחות יהודיות יושבות במרכזה, סביב מגרש החנויות. הבתים בנויים מעץ, קורות בלתי-מהוקצעות, חלונות, בלי תריסים, גגות מכוסים אלומות קש או שחיפים (גאנטעס) אצל האמידים, כביכול ; רחובות בלי מדרכות, ובלי כבישים, ובחדשי האביב, בתקופת הפשרת השלגים, הם נהפכים לביצות או גם לנחלי-מים, וחלק העיירה הקרוב לחוף הוא ממש אגם, עד כי בסירות היו עוברים מהבתים אל השוק. מחוץ לבתי היהודים ישבו הגויים בבקתות מוקפות גינות ירקות ודירים לחזירים וליתר בהמות הבית. הישוב היהודי היה ברובו עני ואביון; הרבה מלמדים, הרבה קצבים, אבל ביחוד הרבה, הרבה מאוד חנוונים, בעלי חנויות כל-בו, שבהן אפשר היה להשיג בשביל העירונים גם דג מלוח שלם -- כי לרוב היה נמכר המלייח חלקים-חלקים -- וגם יתר צרכי ,המשק המגוון", כביכול, של העירונים; אבל לעומת זה היו משיגים כאן את רוב צרכי החוחול לביתו ולמשקו, כי מ,פדיון"? זה, מהגוי, ,שמן חלקו" של היהודי... 3