מספיק היה להורות באצבע על מישהו הולך ומתקרב ולקרוא בכינויו המיוחד -- וכל הנערים פורצים בצחוק כאילו במלה אחת נאמר הכל.. ובלילה בלילה, לאחר שנדמה התנועה ורוב האנשים עלו על יצועם, עדיין המשיכו הנערים והנערות להסתובב בפינת רחוב זאת ולהפליג בשיחות, בבדיחות ובסיפורים על ענינים רבים ושונים,. על ענינים שבינו לבינה ועַל ענינים שברומו של עולם. המאחרים בלילה היו מנעימים את שעותיהם האחרונות בזמרה ובנגינה ורבים מבין הנוער ידעו להשתמש בכלי נגינה מכל הסוגלם ואותם היו מביאים לפינת הרחוב והצליל היה מהדהד למרחקים. פינת רחוב זאת נמה את שנתה לאחר שעזבוה אחרוני המטיילים,. נחה משאון יום האתמול, כדי לקום ולהתעורר לחיים חדשים למחרתו, וכך היו הולכים וחוזרים חלילה, ללא חשבון וללא תכלית. על פני הגשר נהר רחב-ידיים ובימות שבת וחג נהרו בני העיר לטיול על פני הגשר. הגשר היה מקום המפגש המרכזי בעיר -- בבוקר חם של שבת או ביום חורף עז. מתחתיו זרם הנהר הגדול, שראשיתו נראה אי-שם מבין העצים ונמשך עד אין סוף. עד השתפכו לנהר שני הגדול ממנו ועד הים בתוך גבולותיה של רוסיה הגדולה. מתחתיו על פני המים שטו סירות מלאי חדוות נעורים ושירה שהדיה נשמעו למרחוק. במיוחד רבתה התנועה לפנות ערב עם רדת החום ועם גמר העבודה והלימודים -- כשהבטלה ירדה על פני הארץ...

שעות רבות אחרי שהעיירה נמה את שנתה והרחובות התרוקנו מאנשים, עוד היה הנהר מלא נערים ונערות שנעו--שטו כצללים ארוכים לנוגהו של הירח בלילה הבהיר. בקיץ שימש הנהר גם מקום לרחיצה ושחיה שלא נפסקה כל שעות היום. בקיץ, כל עוד לא עלה הקרח על פני הנהר, שימש הוא קשר בין העיירה לבין העולם הגדול ואניות היו יוצאות ובאות מדי בוקר ולפנות ערב. הנה ניתנת הצפירה השניה וכל הנוסעים עולים על האניה ומלוויהם נשארים על החוף. הצפירה השלישית -- והאניה זזה. ידי הנוסעים מנפנפים. היא הולכת ומתרחקת באופק., עד שנעלמת מאחורי הסיבוב הגדול. רק אז מחליטים כל אלה שבאו להיפרד להפנות גביהם ולחזור לבתיהם. אולם הבטלנים שבאו תמיד לראות את האניה בצאתה עוד המשיכו לעמוד ולהסתכל למרחקים, כאילו מחכים עוד לדבר מה חדש שיעניין אותם שוב. כל זה היה בקיץ. בחורף כוסה הנהר קרח עבה, קשה וחזק ואז נטשו המטיילים את הגשר שמעל ועברו לגשר הלבן שמתחתי:;, הגשר הטבעי, המוצק ודרחב הזה. על פני גשר זה בילו במחלקיים ובעגלות חורף יומם וליל, ובעיקר רבתה התנועה על פני הקרח בערבי הירח הבהירים כשמעטה של מסתורין אפף את כל היקום. על פני הגשר בילינו שעות רבות מחיינו -- הגשר שנהרס מפעם לפעם בעקבות קרבות ומלחמות שנטושו משני עבריו, הגשר שהפריד וחיבר גם יחד, הגשר שהיה כח המשיכה ומקום המיפגש הפופולרי ביותר -- מי לא יזכרנו ?

ה ונל הריף איזה הוא המקום הידוע ביותר שהיה בעיירה? החביב לילדים ולזקנים גם יחד? הרי היא הכיכר הגדולה רחבת הידיים במרכזה של העיירה ושעליה נבנו כל בתי-הכנסת של המקום. 179