י. ל. זגר, פ. נובק, ז. לוצקי ויבדלו לחיים, א. ויינער ודב שפר, היתה אצלנו, כמעט כל הפעולה הציונית, שנעשתה בעירנו על-ידי צ.ס. ולאחר מכן ע"י פוע"צ צ.ס., התרכזה בביתנו. בחצרנו היה בית קטן, שבימי המלחמה שימש כביח"ר לנקניק, ולאחר מכן עמד ריק. בבית זה נערכה האסיפה הראשונה של ,החלוץ". שם הוחלט על יסוד הקבוצה בליסוביץ. בכית זה הוחסנו גם כלי-העבודה, שנאספו בעיר ונשלחו לארץ-ישראל, ושמה אף הוחלט על ייסוד הספריה על שם י. ל. פרץ. כל שליח, שבא למפלגה, ול,החלוץ" היה בא אלינו. האישורים הראשונים לעליה מטעם ,החלוץ'י, בהשתתפות הרשל פינסקי המנוח, אף הם הוצאו אצלנו. ביתנו היה מרכז הפגישות של מרבית הנוער המאורגן. וכל אדם יכול היה תמיד להכנס ולצאת בלא להשאל לחפצו. אם היה צורך לעשות פעולה דחופה במפלגה, נמצא תמיד מישהו בביתנו. פרשה לעצמה היתה ה,עשיריה", והן: שתי אחיותי, שתי האחיות רימאר, ביילה מורבציק, מאניע כהן, סוניה קוּלודני, שתי האחיות ליפשיץ (בנותיו של שמואל ליפשיץ) ואטל אולפינר (שכולן, חוץ מגיסתי א. אולפינר, נמצאות בארץ). הן היו בלתי מפלגתיות, אך אהדו בגלוי את א"י העובדת. הן היו פעילות מאוד ב,גדוד" למען הקהק"ל, והיוו את חוט השדרה שלו. לרוב היו מתכנסות בביתנו עם חבריהן. יצויין, שכל הפעולה הזאת נעשתה בהסכמתו ובאהדתו הגדולה של אבא, אם כי עלה לו בכסף ובזמן והפריע הרבה לפרנסתו הוא התיחס באהדה לתנועת א"י העובדת.
ווכר אני את הבחירות לעיריה. אבא עמד בראש רשימת בעלי-המלאכה. ואני בראש רשימת פוע"צ צ.ס. עם זאת עשה אבא נפשות לטובת הרשימה שלנו וסייע לנו בבחירות. גם במועצת העיריה הצביע תמיד אתנו בשאלות, שהיינו מעונינים בהם במישרין. כזה היה בית אבא, עד עלייתנו ארצה, וזכה אבא לשמוח בתקומתה של מדינת ישראל. אם כי השמחה לא היתה שלמה על שום שלא זכה להעביר את כל משפחתו ארצה, ושלושה מבניו ונכדיו נספו בידי המרצחים. חי"ד. יי ליפשיץ ד טגנבוים: בגלות פוליסיה מתוך ,פינסקער שטימעי בדקתי ומצאתי שאין עיירה יותר חביבה מבחינה ציונית, מאשר דוד-הורודוק. הלשון העברית שגורה פה בפי כל, וברחוב תשמע לפרקים את צלצולה בין הצעירים. והברכה בה יקדמו העוברים ושבים אחד את רעהו היא ,שלום* (עובדה פחותת-ערך לכאורה, אבל מעידה על הרוח השוררת). ביה'"ס ,תרבות", הקיים פה יכול לשמש מופת של ביס עברי בכל המובנים. בשלושה בתים מרווחים ונאים הוא נמצא; מספר תלמידיו למעלה מ-400; ומתוך דיבורם ויחסם של החניכים אל העבודה הציונית אפשר לשפוט. שביה"ס בשבילם הוא לא בית-לימוד גרידא, כי אם סביבה ואוירה של חיים ארצישראליים.
גם הסתדרויות נוער והסתדרויות בוגרים יש לך פה, מכל האגפים הציוניים. וקיבוץ של ,הנוער הציוני" אף הוא קיים, עובד ונהנה מתמיכתם המוסרית והחמרית של יהודי העיירה. עולים מפה ארצה יחידים וכן משפחות שלמות ; כי עַל כן בחלו יהודים אלה בחיים חצי-גלותיים וחצי-עבריים ובוחרים הם לעלות ולכונן חיים עבריים שלמים בארץ-ישראל. 19