מ. עדלבוים היהודים בלוקוב לוקוב היתה עיר עתיקה- עתיקה היתה יותר מכל הערים שבםביבותיה הקרובות. היה בה כנראה ישוב במאה ה־12 לספירה. במאה ה־13 לםפירה ידוע בה ישוב בשם לוקוב.• הםיבה להתישבות היתה בעית בטחון צבאי- כי לוקוב שכנה בגבול בין פולין וליטא. הידז׳ויניגים תושבי פודלאשיה הליטאית היו באופן תדיר תוקפים את אזורי םולין השכנים. כדי להגן בפני פלישות אלו הקימו שליטי פולין בםים צבאי באזור שמתפקידו היה להגן על האזור בפני הידז׳וניגים הפולשים. במאה ה־13 מקים המלך בולסלב הוסטידלױי(הצנוע)(1273—1221), בן שושלת המלוכה פיאםט— טירת עץ ומעביר לשם חברי ארגון הטמפלרים (הצלבנים— קז׳יז׳צי) כדי שאלו יגנו על פולין מפני הידז׳ויניגים הפולשים לאדמות פולין. בולםלב מרשה אף להקים שם כנסיה. רעױנו הנוסף של בולסלב בהעברת הטמפלרים היה רצונו להעביר את תושבי האזור- עובדי האלילים- לנצרות. לשם פתוח האזור מעביר בולםלב לאצולה (השליכטה) שטחי אדמה גדולים לעבוד. כך הופכת לוקוב צומת תנועה חשוב בין פולין וליטא. עם כבוש גדנסק (דנציג) גוברת התנועה וחשיבותה עולה כי הקשר שקבלה פולין עם הים הפתוח מאפשר לה לשלוח תוצרת חקלאית לארצות המערב.
לוקוב הופכת מקום מעבר ושהיה של מלכי פולין במםעותיהם לליטא. זיגמונט אוגוםט הראשון (1548—1506) היה לן בעיר במסעותױ לליטא (ליטא היתה באותה תקופה מאוחדת עם פולין). כן בקר בלוקוב המלך יאן קאזימיר ב־1652 (תכ״ב) אחרי שהקוזקים תקפו את פולין ובתוכה לוקובי (הכונה למרד בוגדן חמלניצקי ימ״ש בשנים ת״ח ות״ט) וגרמו לאבדן אנשים ורכוש ועזר לה רבות. כמובן שהםובלים העיקרײם במרד הנ״ל הױ היהודים. רבים מהם ברחו והנשארים נרצחו, רכושם נבוז- בתיהם ובית הכנסת נשרפו. הכרוניקות הםולניות מצײנות כי בביקורו חידעו יאן קזימיר את זכויות היהודים שקבלו אותם מן המלך (או המלכים) שקדם לו. לוקוב בהױתה עיר כתר היתה נתונה לםמכותו הבלעדית של המלך ולכן יכול היה רק הוא לתת את הזכוױת, בנגוד לערי הפריצים שבהן היה הפריץ בעל הדעה. כתב הזכוױת (או כפי שנקרא: ה״פרױילגיה״) האוריגינלי נשרף בבית הכנםת בזמן המרד. ידיעה תמימה זו פותחת לנו חלון לעבר ההיםטורי. מתוך כך שהמלך חידעז • בסולנית לוקוב פודליאסקי. היהודים הױ אומרים ליקעװע, ליקאװע. ראה שו־ת בית חדש הישנות, סימן ם״ח, לוקאװ או ליקבא. ראה שו־ת םהר״ם םלובלין- סימן נ־ט. 41