שמעון סירוק ה לוקוב — כעיר דתית א. בתי התפילה עירנו לוקוב היתה ביסודה עיירה דתית מובהקת. בימים שעברו הלא כל תושבי העיר הױ דתײם, וטבעי הדבר שכל החיים הצבורײם התרכזו מסביב בתי הכנסת ובתי התפילה. שלושה םוגי בתי תפילה התקיימו בלוקוב בתקופה שהנני זוכר אותה. בחצר השוף־הוף הױ בית הכנסת (די שוהל), בית המדרש הישן ועוד כמה בתי תפילה מסביב להם. בבתי תפילה אלה שהתקײמו מאות בשנים וכמובן הױ המשך של בתי תפילה שנוםדו עם יסוד העיר, התפללו בנוסח אשכנז (מתנגדים) ושמה התרכזו זקני העיר שהמשיכו את שרשרת הדורות וכן רבים מהמונים בעיר שהלכו בתמימות בדרך אבותיהם. השוהל ובית המדרש הישן הױ גם מקום תפילותיהם של רבני העיר — ששמם יצא לתהילה — שכיהנו פאר בעירנו ובעזרת הנשים של בתי כנסת אלה היו ״שטעדט״ (מקומות קבועים) לכל הסבתות והנשים הנכבדות של העיר, כי במקומות התפילה הקטנים לא הױ עזרות לנשים.
םוג שנ ישל בתי תפילה הױ בתי החםידים שלעומת השול־הוף הױ צעירים יחםית. ה״שטיבלעך״ של החסידים נוםדו במאה השנים האחרונות. עם חדירת תנועה זו לכל עײרות פולין הקונגרםאית׳ נוםדו בזה אחרי זה בתי חסידים של אדמו״רים שונים שחםידיהם נתװספו מדי פעם בפעם. במשך הזמן התרכזו בשטיבלעך אלה הלומדים וה״מכובדים״, הסוחרים הגדולים ובעלי יכולת ואברכי משי שאכלו ״קעסט״, ז״א שחותניהם פירנםו אותם בכדי שיתמםרו ללימוד התורה. כן התרכזו במשך הזמן קבוצות בחורים בבתי חסידים שישבו ולמדו תורה ועסקו בחסידות. בתי חםידים של החצרות גור, קוצק, אלכםנדר׳ פרציבר״ מזריטש, רדזין, םוקולוב, לובלין ועוד התקײמו בלוקוב ומדי חג בחג ויצאו מאות תשובי ה לחצרות האדמו״רים ולהםתופף בצל רבם ולשמוע לקח מפױ. בתקופת מסוימת היה גם בעירנו האדמו״ר מלוקוב נצר מגזע קוצק, שניהל את חצרו ביד רמה והיה מפורסם כ״לוקאװער רב״. עם פטירתו של האדמו״ר ר׳ הרשל ע זצ״ל עבר בנו ומ״מ האדמו״ר ר׳ משה ברוך זצ״ל לעיר װלודאבה, איפה שנתקבל כרב בעיר הזאת. בשנים האחרונות לפני המלחמה בזמן שהנני זוכר את עירנו, התנוסס לתפארת חצרו 78