SS Police

... כל כוחותיהם להסתיר את מצבם, והיו הולכים לעבודתם אפילו בעת שאכלה הקדחת את גופם. לפעמים עלה לחולים כאלה להעלים בעזרת חבריהם את מחלתם מעיני השוטרים, והם הבריאו, למרות הכל. המועצה היהודית והועד לעזרת אסירי־ המחנה שע״י הקהילה השיגו בעמל רב, הודות למתנות שוחד רב, היתר מ־די שלטונות המחנה להעביר את החולים האנושיים לבית־החולים של הקהילה אשר בגיטו. הרופא הראשי ד״ר מקסימיליאן קורצ'וק ארגן מחלקה מיוחדת בשביל החולים האלה וטיפל בהם במסירות־נפש. ברם, הדבר לא נמשך זמן רב. אחרי האקציות הגדולות בסוף 1942 נתחסל בית־החולים של הקהילה. אז ארגנו הגרמנים "בית־חולים" במחנה. התנאים במרפאה היו פרימיטיביים. הוקצה לבית־ החולים צריף קרשים, בלתי־מוסק, ללא מכשירי־רפוי כל־שהם ובלי עזרה סניטרית. פעמיים בחודש התפרצו לבית־החולים שוטרי הס.ס. ברומבויאר ובירמן לשם עריכת מפקד בין החולים. בשעת המבחן היו בוחרים מן החולים האנושיים ביותר ומוציאים אותם להורג. החולים השתמטו בכל האפשר מבוא למקום מסוכן זה ...

כל סדרי החיים במחנה היו מכוונים להחיש את תהליך הכליון. וכדי לדכא כל מחשבה לנסיון של התנגדות ומרד ולהפיל אימת־מוות על האסירים היו משתמשים בטירור אכזרי ימעשי־עונש לראווה. מעשי־ העונש במחנה היו מצטיינים בסאדיזם ופראות. המקום השכיח לביצועם היה מגרש־המוות. שם היו שוטרי הס.ס. מוציאים לפועל את כל מיני העונשים המשונים אחד העונשים הרגילים היתה התליה, אבל גם התליה היתד. משונה במינה: את ה״פושע" היו תולים וראשו למטה, רגליו וידיו קשורות בחבלים. תליה כזאת גרמה גסיסה ממושכת מתוך יסורים נוראים. את הנשים תלו באופן "נורמלי", אבל תלו אותן בשערותיהן. עונש אחר: היו פושטים מן הפושע את כל בגדיו ואת גופו הערום היו כופתי םבפקעות־פקעות של תיל דוקרני ומשאירים אותו בחוץ ימים אחדים. על כל "חטא" מצער היו מלקים חמישים עד מאתים מלקות׳ ולפעמים מלקים עד מוות. עונש זה היה צפוי במקרה של בריחה. הבורח שנתפס הומת בעינויים קשים? מלבד זאת נענשו חברי הבריגדה של הבורח. מעשה ביהודי אחד שברח מפלוגת־עבודה. מיד בחרו השוטרים עשרים איש מבני הפלוגה ודנו אותם להר ג ביריה.