Karaite community of Lviv

במאה העשירית הגיעו כבר לרייסין יהודים מביצנץ וכוזריה — הם היו מתווכי המסחר בין המזרח והמערב בכביש האליץ—קיוב—הים השחור, בערי רייסין 1) גרו יהודים זמן רב לפני בוא המתישבים הגרמנים והפולנים. בעת ההיא נמצאו בלבוב מלבד רותנים וטטרים גם יהודים, שנהנו מזכויות מסויימות בימי נסיכי רייסין. יחד עם היהודים השתקעו בלבוב גם קראים ובית הכנסת שלהם נמצא במקום שבקרבתו נבנה אחרי כן בית הכנסת העירוני(שטעטישע שוהל). ביודיהקברות הקראי היה לא דחוק מהרובע הקרקובי 2). היהודים התגוררו בקצה דרומי~מערבי של חומת העיר, בכיוון לרחוב זולקיבסקא־רינק, במספר בתים קטנים, ועל ידם — מחסנים, אורוות וממגורות. אחרי שנבנתה העיר החדשה באמצע המאה ה־עמ. הפכה העיר העתיקה לפרבר, בעיר החדשה קמה — מלבד הקהלה היהודית שבעיר העתיקה וקהלה קראית, — גם קהלה יהודית שלישית, וכך נשארו בלבוב בתקופה הראשונה שני ישובים יהודים: בפנים העיר גרו יהודים יוצאי ארצות המערב < וברובע הקרקובי (קראקעווער פארשטאט) יהודים, שמוצאם היה מכוזריה, מארצות המזרח, וקראים. שתי הקהילות נבדלו זו מזו במנהגיהן ואורח חיי תושביהן. ...

על יד הישוב היהודי היה קיים כאן גם ישוב של קראים. הקראים התגוררו בפרבר־קרקוב בשיפולי הארמון (׳וויסוקי זאמעק). והסביבה נקראה אחרי־כן "רחוב הקראים" (אוליצא קאראיצקא). על עדת הקראים הוטלו זכויות וחובות שוות עם הקהילה היהודית בתחתית העיר (פודמיעיסקא), יחד שילמו מסים משותפים וארנונות לארמון. ב־27 באוקטובר 1475 כרתו שתי העדות ביניהן הסכם, והסדירו את היחסים ההדדיים לגבי 1 השלטונות. הקראים קיבלו עליהם משמרות בעיר, עבודות מסויימות בשביל הארמון, כגת: התחייבות להוליך את הגנבים לארמון, משמר בארמון, הספקת סוסים (פאדוואדי) לארמון ולפקידי הממשלה ומצרכי־מזון בזמן בקוריו של המלך בלבוב. תמורת זה התחייבו היהודים לסלק במזומן כל מסים המגיעים למלך ולסטרוסטה. שתי העדות שילמו ביחד את התשלומים לביצורים, לשתיהן היה בית־עלמין אחד במשותף עם הקהילה היהודית בתוך־העיר. הקראים נהנו גם מהפריבילגיות שניתנו ליהודים ע״י מלכי פולין, הפריבילגיה של קאזימיר ז הגדול משנת 1364 ושל קאזימיר ז יאגילונציק משנת 1453. אולם בסוף המאה הט״ו, בשנת 1475, עזבו הקראים את לבוב ועברו להאליץ ...