Lviv Jewish Ghetto

באוקטובר 1941 הכריזו הגרמנים על הקמת גיטו בלבוב — מחוז מיוחד להתגוררות היהודים, "יודישע וואנבעצירק", והקצו לכך את הפרברים זאמארסטינוב וקליפארוב, בחלק הצפון־מערבי של העיר. אלה היו שכונות־עוני, ללא ביוב וללא מפעלי־מים, ולרוב גם ללא חשמל. מעטים היו שם הבתים הגדולים והדירות היו בבקתות ובתי־חומר נמוכים ועלובים. בין עניי העיר שהתגוררו שם היה אספסוף של אנשי־הפקר, יצאניות, גנבים ושודדים. מחיצת סוללות מוגבהות של מסילת־ברזל הבדילה את הפרברים מעצם העיר לבוב. רק 4 רחובות חיברו את השכונות אל העיר, בדרך של תעלות או מנהרות (טונעל) מתחת לגשרי מסילת־הברזל. שמות הרחובות: קלפרובסקא, ז׳רודלא־נא, פעלטעבנא וזאמארסטינובסקא. המצב הטופוגרפי עשה את השכונות קליפארוב וזאמארסטינוב מקום אידיאלי בשביל הגיטו, - כי על נקל היה אפשר היה להבדילם מן העיר ולהשגיח על דרכי־החיבור. בעיתון הרשמי הגרמני ״לעמבערגער צייטונג״ מ־15 בנובמבר 1941 הופיעה מודעה, כי על היהודים לעקור דירותיהם מכל חלקי העיר אל הגיטו החדש תוך חודש ימים, מה־16 בנובמבר עד ל־15 בדצמבר א״ש. מכל ארבע הדרכים ה ...

... הגנרל יורגנ ס סטרום (?00 ז51) שהוחזק בעיני הגרמנים מומחה גדול בפעולות־ההשמדה. סטרופ נשאר בלבוב שנה. עד אפריל 1943, שאז נקרא לוארשה לנהל את המלחמה במורדי הגיטו. בראש ה״יו־לאג" הועמד מפקד מטעם הס.ם., הראשון היה קצין הס.ס. מנספלד׳ ושלישו — סילר. אחריו נתמנה מפקד קצין הס.0 (הו׳פטשטורמפירער של ה0.ס׳) יוסף גז׳ימעק׳ וסגנו היניש. גז׳ימעק, שנכנס לתפקידו ב־19 לפברואר 1943, היה האכזר מכולם. עוד לפני בואי ללביב הצטיין כמפקד מחנה־הריכוז ליהודים ביאקטורוב (בגליציה המזרחית); הוא שחיסל את המחנה אחרי שהכרת את כל אסיריו היהודים. אח״כ היה מארגן הגיטו ברווא־רוסקא. גם גיטו זה׳ שהיה — לדבריו — "גיטו למופת" בשל משמעת־הברזל ועבודת הפרך ששררו בו, חוסל על ידו. גז׳ימעק עינה את יהודי ה״יו־לאג" בלבוב ורדה בהם׳ במעשי־תעתועיש׳ בנגישות׳ ברדיפות ועינויים קשים, ובדרישותיו המופרזות בעניני משמעת ונקיון. דרישות שגבלו בטירוף.