Yanovyi camp

... האזרחית והס.ס • : ב־13 לאוגוסט 1942 התפרצו בצעקות פרא לתוך המוסד ועשו "מבחן". עתה יצאה לאור התרמית השפלה שנעשתה בשעת הביקורת במפעל זה. בשעתו, ניתנו לפועלי "הסדנאות" חותמות סגולות. עתה טענו הגרמנים כי רק החותמות שצבעו שחור — כחן יפה • אותו זמן עבדו ב״בתי המלאכה העירוניים״ קרוב ל־3500 פועל, ומפני שהמקום צריך היה להיות — לפי הבטחת הגרמני ד״ר רייס פ — "אי שקט של שלווה בשעת הסופה״ — הביאו הפועלים גם את בני ביתם עמם כדי להגן עליהם בשעת אסון, ומהם נוספו עוד 2000 נפש • הגרמנים הובילו למחנה היאנובי למעלה מ* 4000 נפש, והותירו רק כ־1000 איש מן הנמצאים במוסד.

... כל הקרבנות הובאו למחנה היאנובי • שם העמידום שעות רבות במגרש גדול וצוו ם לחכות למבחן בקורת נוסף. בינתיים היכו אותם השוטרים מכות־רצח, ובדקו

לעתים נתפסו הבורחים היהודים עוד טרם שהספיקו לצאת את העיר׳ ונהרגו בהיותם עוד בדרך. כך אירע לקבוצה שהיה בה המשורר י. שודריך. הגנרל קאצמאן מזכיר בדו״ח גם נסיונות נוספים׳ שנגמרו בכשלון. רובם של הצעירים היהודים שהשתדלו לברוח אל היערות היו מזויינים. בדרך כלל קנו את כל הנשק — אקדחים ורובים — מחיילים איטלקים או הונגרים (המחיר הממוצע לאקדח היה 2.000 זהוב) והם היו עוזריהם העיקריים בארגון הבריחה. קאצמאן מזכיר קבוצה של 20 — 30 צעירים יהודים מזויינים שברחו מן המחנה היאנובי ברצותם להגיע לסביבות העיר ברודי, כדי להצטרף שם לקבוצת פרטיזנים יהודים שהיתה פעילה ביערות. הם פנו לשני נהגים גרמנים והציעו להם 20.000 זהוב בעד נסיעה מלבוב לברודי. הנהגים הודיעו על הסכמתם, אך הסגירום לידי המשטרה הגרמנית׳ וכל היהודים נרצחו (הדבר אירע ב־15 למאי 1943). ב־21 למאי 1943 — מספר קאצמאן — שוב הכריתו הגרמנים קבוצת יהודים חמושה נשק איטלקי. ובדרך כלל — מעיר קאצמאן — "ככל שירד מספר היהודים במחוז (גליציה)׳ גבר רוח המרד בתוכם. היהודים השתמשו בכל סוגי כלי־נשק׳ שבחלקם נקנו מן האיטלקים". ולמרות סופם המר של נסיונות רבים, הצליחו לא אחת צעירים יהודים, בין יחידים ובין בקבוצות מאורגנות׳ להמלט אל היערות ולהשאר שם עד מפלת גרמניה. קבוצות קטנות חדרו אפילו עד הרי הקרפטים (למשל — ד״ר בורים פליסיין וקבוצתו).