Brody

... בגלל המלחמות עזבו רבים מן השכבות האמידות את העיר ויצאו לערי־המזרח שהתפתחו מבחינה כלכלית כגון: ברודי, זולקיב, בוצאץ. המצב הירוד של העיר הדאיג אפילו את המלך אוגוסט ווו, שהורה ב־7 בדצמבר 1735 לסטרוסטה ולעיריה לחקור את סיבות הירידה ולהתחיל בתיקון הבתים והרחובות ההרוסים. 300 בתים נעזבו ע״י בעליהם בגלל מעמסת מסים. לשם עידוד אישר המלך מחדש את כל החרויות והפריבילגיות של העירונים, אולם ללא תועלת. ראשי העיריה היו עסוקים בהמשך המשפטים נגד היהודים, שהוצאותיהם עלו לסכומים עצומים.

... אולם היהודים לא שמרו על כך ובשנת 1744 השיגה העיריה, במשפטה נגד הסיטונא־־ם היהודים דוד השלם ויצחק (מברודי) החלטת בית־ הדין 12) של פודוויבודה שהוטל עליהם בתאריך מסוים, למכור את כל מלאי האריגים או להוציאם מלבוב שלא יעיזו עוד להביא אריגים ולמכור לפי אמות בעיר או בפרברים. תביעתם לאסור על היהודים כל סחר־ומכר נדחתה ע״י ביורהדין בנימוק, שהיהודים עמוסי חובות ויש לאפשר להם לסלקם. וכי איסור המסחר יגרום נזק למיסדרים ולבעלי־חוב של היהודים. ודוקא אז קנו יהודי לבוב בירידי ברודי אריגי־משי, פנינים, אלמוגים וסחורות־מזרח, והיו נוסעים וחוזרים בערים ועיירות בווהלין ואוקראינה.

... משה מנקים היה מוזג חוכר ובעל בית־בישול בירה. מוצאו מברודי ובגלל קשריו עם אנשי שררה עלה ה ל״גדולה״, היה לפטרון אגודת ״תגרי־תרמילים״ וידע לרכז סביבו קבוצת אנשים שהיו כפופים לרצונו וצייתו לכל פקודה היוצאת מפיו. אע״פ שהיה בירעם הארץ, אך הודות לקשריו עם השלטונות, נבחר לראש הקהלה. ושלט באכזריות על בני קהלתו. סבלו את שלטונו מפני שהקהלה שקעה בחובות, ולא רבים היו הקופצים על המשרה של ראש״הקהל. בשנת 1761 הגיע זמן פרעון של חובות ולא היתה פרוטה בקיפה. אז לקח מנקים משכנתא על בית״הכנסת בסך 20.000 זה׳ והיתה רווחה. אולם באוכלוסין נפוצו שמועות שנהנו מן ההלואה גם ראשי״הקהל, הללו הודיעו והכריזו שאין יסוד לשמועות ודרשו מאת ״המורדים״ להגיש הוכחות בפני הרבנים. מנקים וחבריו היו בטוחים שאף אחד לא יעיז למרוד בהם בגלוי. אך הפעם טעו בדעתם זו.

... לשם קביעת יום התועדות המדינה דרוש רוב של 6 מלבוב ו־12 מן הגליל (3 §) ב״ועד ארבע־ארצות" בירוסלב צריכים להיות שני מנהיגים מלבוב ושנים מן הגליל (3 §)? באסיפת ועד ד, ארצות לשם הערכת מס־הגולגולת לאוצר המלכות ישתתפו 3 שמאים מכל מדינת רייסין, פעם, שנים מלבוב ואחד מן הגליל, ופעם — אחד מלבוב ושנים מן הגליל (5 §) מס־גולגולת יוטל על לבוב בסכום גדול מכל הערים (6 §). סעיף זה שונה במושב בוברקה ב־20 ביולי 1753 לטובת לבוב בגלל המשבר הכלכלי שהיה בקהלת לבוב. הוחלט, שסכום המס החל עליה ייקבע בכל פעם לחוד. בסעיף 7 בוטלה זכות נציגי לבוב לבחור את חברי־הועד, ונמסרה לפרנס־המדינה ולרבדהגליל. סעיף 8 דן בסדר החתימות על תעודות, החלטות הועד. סדר מקומות הישיבה ונקבע הרכב הועד באופן זה: פרנס המדינה, 4 מנהיגים מלבוב, 4 מברודי, 4 מזולקיב. ומקומות ישיבתם לפי הסדר: בראש־השולחן יושב הפרנס, לשני צדדיו מנהיגים מלבוב (העיר), בצדי השולחן -״מצד אחד 4 מנהיגים מזולקיב ואחד מלבוב (מקהלות חוץ־לעיר); מצד שני — 4 מנהיגים מברודי ואחד מלבוב (חדךלעיר). לפי זה היו בועד 13 חברים. בסעיפים 9 — 12 מדובר על בחירת רב־המדינה, שנוכחים בה 4 נציגי לבוב ו־7 מן הגליל. הרב נבחר מבין 4 מועמדים המוצגים ע״י פרנס הועד, שהיה תמיד מזולקיב, וע״י מנהיג אחד מברודי. בסעיף 15 נקבע שמנהיגי־לבוב המשתתפים בועד ד״א יקבלו להוצאות סכום כפול משאר מנהיגי־הגליל. והדבר חל גם על שמאי מס־הגלגולת.

... אחרי פטירתו צריך היה, לפי הוראת היויבודה וברוח ההסכם ההדדי מ־3 בספטמבר 1771 באוניוב, לכנס את ועד־הגליל בד 1 בנובמבר 1771 בפשמישלאני, כדי לבחור את יורשו. נציגי לבוב באו אמנם אל המושב, צירי בדודי וטישמיניצה לא באו בנימוק שקיים שם יריד והדרכים משובשות והציעו לכנס ...

... בלבוב התקיימה חגיגת-ההשבעה ב־4 באוקטובר 1773, היהודים נשבעו לא בביהרהכנסת, כמו בברודי, אלא בנכר, לפני הקתדרה הקתולית. ...

... במשכנות היהודים עמדו לרשות המשטרה מפקחי משטרה (פאליציי רעיויזארען) יהודים. בתקופה הזאת שרתו 2 מפקחים יהודים, שמואל רייס ואברהם קורמש וכן היה גם דואר (נושא־מכתבים) יהודי מיוחד 9 ב). בדרגת פקידים ממשלתיים היו גם השופטים היהודים בבתי־הדין לעניני מסחר ושטרות ("מערקאנטיל אונד וועקסלגעריכט"), שקוימו בלבוב ובברודי. ...

לפי צו הקיסר מ־4 באפריל 1805 לתת רשיון־כניסה למורי בתי־הספר היהודיים אם יעסקו בהוראה ולבעלי־ מקצוע מומחים למפעלים חיוניים שאין למצוא בעיר כמוהם־). ההוראות פורסמו בהודעה מודפסת שהזהירה בפני כניסת יהודים זרים, באיום קנס־כסף או מלקות. במצב שנוצר הוכרחו היהודים שגרו בפרברי ברודי והאליץ לעזוב את מגוריהם ולעבור לפרברי זילקיב וקרקא. ...

... בין הסיטונאים היה ידוע משה פי־נקס, שריכז בידו את מרבית סחר־העצים במזרח גליציה והובילם ברפסודות על הויסלה לדנציג. סוחרי־עצים יהודים מלבוב החזיקו מחסנים גדולים ביוזפוב וקריסטינופול והם היו מספקים סחורתם למשה פינקס, יוסף מנדל מקרקאו ויצחק הירש מברודי 13 א). ...

ציין בהדגשה מיוחדת, שהתלמוד מחנך את היהודים לשנאת הגויים, בתפילות נמצאות קללות נגד הנכרים. החינוך מביא לדרך־פראות ולהתרחקות מיתר האוכ- לוסים. השינוי יבוא ע״י חינוך חילוני משותף של הנוער היהודי והנוצרי, פירוק בתי־הספר היהודיים, לימוד התורה בשפה הגרמנית, ביטול התלבושת היהודית ואיסור פיאות־וזקן. על העדה יש להפקיד ראש־יהודים ארצי (אבערלאנדעסעלטעסטער) משכיל, כפקיד ממשלתי במשכורת של 2.000 פלורין לשנה. מלבדו יש למנות גם פקיד נוצרי. שניהם ימנו קומיסרים יהודים, שיסדרו מפקד, בשיטת כרטיסיה לכל נפש. מבחינה מנהלית רצוי שהסמכים בנוגע ליהודים תהיה ברשות העיריות. בכל מקום יעמוד רק פרנס אחד בראש, פרט לערים לבוב, ברודי, קרקא ולובלין, בהן יהיו שני פרנסים 16 ). ...

... כידוע היו ברודי וטרבופול מרכזים לאוהדי ההשכלה, וכן היו משכילים שבאו מן השטחים החדשים מזאמושץ וכר. בלבוב היו קבוצות של משכילים מסוף המאה הי״ח, אולם השפעתם לא התפשטה מחוץ לחוגיהם, אלא בתחילת המאה הי״ט. ...

... עם צעדיה הראשונים של החסידות כתנועה המונית יצא הרב ר׳ יעקב אורנשטיין נגדה. אולם באותו זמן היה צורך בחזית שניה נגד המשכילים שמרכזיהם בברודי, בטרנופול ולבוב החדירו את דעותיהם בקהילות המפוזרות בכל גליציה וימשכו אליהם את הנוער, בפתחם לפניהם אופקים רוחניים וסיכויים לחיים חדשים מאשר היו שקועים בהם. ...

... למרות העובדה, שרק מעטים מבין הצעירים אהדו את הפולנים, נחשדו יהודי גליציה, ובפרט בלבוב, בעיני הממשלה על מתן עזרה לפולנים הלאומיים. החשד גבר בשנים 1835 — 1837, כאשר שלידרהאמיג ־ רציה יוזף זאלובסקי ארגן במרס 1833, על דעת עצמו, פלישה פרטיזנית לפולין הקונרסאית, שנכשלה לחלוטין. הפרטיזנים הפולנים נהדפו ע״י המשטרה בעזרת הצבא, ובדרך של חיפושים בדרכים וביערות ומאסרים המוניים. במסע הרדיפות השתמשה המשטרה גם במרגלים יהודים, אולם מספר מועט מאד מן היהודים הראו נכונות לשרת את השלטונות בריגול אחרי הפולנים. להיפך, להפתעת הפולנים הראו היהודים בברודי ובלבוב אהדה רבה לענין הפולני ועזרו לפרטיזנים הפולנים להתחבא מפני רודפיהם.

... במשלחת שהשתתף בה גם הרב אברהם כהן יצאה לוינא כדי למסור את העצומה. אולם, לשוא היתה עמלה; השלטונות המרכזיים לא נאותו לבטל את המסים או לעשות וויתור כל־שהוא לטובת היהודים. כל הפטיציות מלבוב, ברודי (19 בספטמבר 1847) טרנופול (1 באוק- טובר 1847), סטניסלבוב (25 באוקטובר 1847), סטרי וסמבור (2 בנובמבר 1847) נשלחו בחזרה לגוביניון ונגנזו ללא כל טפול. ...

... כשהגישו את החוברת לצנזור ותכנו נודע לי״ה שור מברודי, עשה מאמצים והשפיע עליו לגזור גניזה על "הרואה". כתוצאת ההשתדלות נבצר מהם להדפיס בלבוב את החוברת השניה, בה יצאו בבזיונות וגדופים אישיים נגד שי״ר. לפיכך נדפסה החוברת בשנת 1839 בשם "עמק שושנים" בהונגריה, שחוקי אוסטריה לא חלו בה, ושם הצטרף עמנואל רוזנטאל 30 ) אל הקבוצה הזאת. אולם, בהוודע הדבר לצנזור בלבוב גזר להשמיד את הספרים הנדפסים שהובאו לגליציה והעניש את המחברים בסך 25 דוקטים.

... לחוג המשכילים השתייכה גם ינטה קהלמן בתו של המשכיל והסוחר הידוע מיכאל קהלמן. שהיה חבר ועד־הקהלה הממונה בראשותו של ד״ד בלומנפלד. היא נולדה בשנת 1810. בהיותה ילדה הקשיבה לשעירי־ אחיה וכך למדה את התנ״ך והדקדוק העברי. במרוצת הזמן רכשה ידיעות מקיפות בשפה העברית וקראה שירי ווייזל וספרי השכלה. בהיותה בת י״ד נתארשה למשכיל ל. רוזאניש מברודי והחליפה אתו מכתבים בעברית. זמן קצר אחרי הנשואין מת רוזניש והיא נשאה לסוחר שמשון וואהללרנר, שגם הוא מת בגיל צעיר, ולאחר 3 שבועות מת גם בנה היחיד, קלונימום. ...

... הציר מברודי וסגן יו״ר הפרלמנט, המטיף נח מאנהיימר, דרש בנאומיו במליאה ב־26 בספטמבר וב־5 באוקטובר 1848 לבטל את מס־בשר־כשר ומס־ גרות, ובהשפעתו הוחלט ב־243 קולות נגד 20, לבטל את היטל המסים המיוחדים ליהודים 35). בכך נקבע העקרון של שוויון מלא ליהודים ולנוצרים. בצו (פאטענט) הקיסרי מ־20 בנובמבר 1848 קבלה ההחלטה תוקף חוקי מלא החל מ־1 בנובמבר 1848. ...

... מבין היהודים נהרגו גראבשייד ברנהרד, ליפא גולדברג, המורה איגולניצר ולודביג קראסנופולסקי (סוחר מברודי, שבא לחתונה ונפגע בחדרו במלון ...

... בפברואר 1851 הקים מאיר קאליר בהשפעת הרב ר׳ שמואל דייטש מסאמבור, את "החברה לפיתוח החקלאות בין יהודי גליציה" בברודי. ראשי־קהלת לבוב ...

... כזכור, הציע מארק (מרדכי) ברנשטיין מברודי, עוד בשנת 1828, להקים סמינריון לרבנים בגליציה. הענין לא יצא לפועל בגלל התנגדותה של קהלת לבוב, שאדוקים עמדו בראשה.

... ד״ר שמעון סאמלזון; מברודי — מאיר קאליר; ...

... עמנואל בלומבפלד, ד״ר הביגסמן, ד״ר קולישר, מ. מיזם, ד״ר נוסיג, ד״ר בלומנפלד הבן, הרב ברנהרד לונשטיין — כנציגי לבוב; ז מאיר קאליר וד״ר שורנשטיין, נציגי ברודי; ד״ר ברדש, הרב רפפורט, נציגי טרנופול; פינלש, ד״ר ריינר וגארפונקל, כנציגי יתר הקהלות. התזכיר נדפס בכותרת זו: ...

... אהרן אטינגא והקהלה ניגשה לבחירות של רב במקומו. בין המועמדים היו הרב ר׳ יצחק שמלקיס מפשמישל, ר׳ אריה ליב ברדדא, הר׳ ודיס מצרנוביץ, הרב רוהאטין מזלוצוב, והרב ר׳ יצחק חיות מברודי. ב־7 בפברואר 1892 התקיימה בחירת הרב ע״י 80 בוררים, מהם בחרו 34 את הרב ר׳ יצחק שמלקיס, הרב ר׳ אריה־ליב ברוידא קבל 25 קולות, ויתר המועמדים 21 קולות. בחירת הרב ר׳ יצחק שמלקיס 24 א) היתה שרירה וקיימת.

... "׳-יא) היה אב״ד בברודי (תס״ו—תע״ח) ובאוסטראה ובסוף ימיו בדובנא ושם נפטר בשנת ת״ק. ...

... 0 בנוי היחיד של ד״ר רפופורט, חיים, שלמד רפואה' (1841—1808) בוינה, טבע שם בבית מרחץ. בנותיו 5 1) יורא נישאה לד״ר יצחק גולדשמידט, רופא בברודי; 2) זוסיא, נישאה לד״ר קאשוביץ, רופא, ואחרי מותו לבנקאי מוריצי

... 1) מרקוס פרנקל, תלמיד הפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת לבוב; 2) יוסף קרוכמלניק מברודי, חירורג (יתכן שהוא ...

4) אברהם שטיינר, חירורג; 5) ברוך מאויריצי׳ תלמיד הפקולטה למשפטים בלבוב; 6) אדולף(?) קורנברגר, תלמיד הפקולטה למשפטים בלבוב. 7) לודוג(?) גרינפלד, תלמיד הפקולטה למשפטים בלבוב; 8) יעקב הילד, חירורג מברודי; 9) ויקטור ברוצקי, ממחוז סטניסלבוב; 10) איגנץ ברוצקי, ממחוז ...

... ״- ) בכל גליציה (כולל בוקובינה) נבחרו 108 צירי ם מתוך 383 צירי־הפרלמנט, ובכללם 4 יהודים: המטיף יצחק־ נח מאנהיימר בברודי, אברהם הלפרן בסטניסלבוב, קארמין בטרנופול והרב ר׳ דב בעריש מייזלש בקרקא.

הקהלה לנקוט בצעדים נגדה. ביזמת הקהלה הוגש ביינה, באפריל 1866 אל ראש־הממשלה תזכיר ע״י משלחת שהשתתפו בה ד״ר בלומנפלד עמנואל, ד״ר הניגסמן, ד״ר קולישר, מ. מיזם, ד״ר נוסיג, ד״ר בלומנפלד הצעיר, הרב ד״ר ברנהרד לוינשטיין, כנציגי לבוב. מאיר קאליר וד״ר שורנשטיין נציגי ברודי; ד״ר ברדש והר׳ רפפירט, נציגי טרנופול: פינלש, ד״ר ריינר וקארפונקל, נציגי יתר הקהלות. התזכיר הוגש מודפס בכותרת זו: ...

... סאנטו והרב ד״ר יליג יצא נגדו בחריפות. מיד אחרי בחירתו פרסם העתון מאמר ראשי "צור ראבינער־וואהל אין לעמבערג״ (גל׳ 23, עמ׳ 181 — 182), שראה בו את בחירתו כסימן ירידה וכניעה לדרישת החסידים. כל זמן ש״לא יטהר מחשד השתתפותו בהרעלת הרב כהן" אסור שימלא תפקיד של רב בלבוב. בכתבה מלבוב (גל׳ 25. 18 ביוני 1875) מדובר על זקנו הרב ר׳ יעקב־משולם אורנשטיין ומלחמתו בחלוצי־ההשכלה ויחסו אל שי״ר. הרב ר׳ צבי הירש אורנשטיין היה חתנו של ר׳ יחיאל־מיכל ב״ר מאיר קריסטיאמפולר, אבד״ק ברודי. מאיר קריסטיאמפולר היה חתנו של ר׳ אהרן בעל "מנחת אהרן" על סנהדרין, מגדולי בריסק־דליטא. ...

... ות שלפי חוקי אוסטריה צריך היה לעמוד בבחינות בפסיכולוגיה, פדגוגיה ופילוסופיה, שוחרר מלימודי הגימנסיה, ועבר בהצלחה את הבחינות באוניברסיטה שבלבוב. בשנת 1857 נתקבל, לפי המלצת המגיד קלוגר, כרב בברזזני, שם כהן ברבנות עד 1868. בשנים 1868 — 1894 היה רב בפשמישל והעמיד תלמידים הרבה. הרב ר׳ יצחק שמלקיס נתפרסם כגאון ביהוד בחבורו ,.בית־יצחק". הוא לא אהד את החסידות ולפיכך לא הסכימו האדמו״רים לבחירתו כרב בקרקא והעדיפו לבחור ברב ר׳ שמעון שרייבר. בניגוד לר׳ שמעון ישרייבר לא התעסק ר׳ יצחק בפוליטיקה והתמסר רק ללימוד ההורה. נפטר בי׳י ל יום הכפורים תרס״ה (1904). בנו היחיד, ר׳ אהרן שמלקיס, שהצטיין בכשרונותיו, מת בגיל 23 שנה והשאיר קונטרס "מנחת אהרן" שנדפס ב״בית־יצחק" של אביו. בתו היחידה, הדסה, היתה נשואה לתלמידו ר׳ נתן לוין מברודי, הרב ברישא.

... תקנ״ ג ( 1793 ) , ר ׳ צב י היר ש ב״ ר מש ה מקוד ם אב״ ד בביאליקאמין , אח״ כ ראש־בית־די ן בלבוב • הו א אב י הר ׳ מא- ר קריסטיאמפולר , האב״ ד בברודי . י״ ט א ב תקנ״ג . ...

* ) ר׳ משה הכהן רפפורט (ברז״פ) היה ידוע בשם ..הרב מלזנסק״. בולד בשנת 1827 בלבוב. אביו ר׳ מרדכי׳ל היסד, יחד עם וולף שינבלום, את הקלויז "ר׳ וובצה׳ס שנבלוכ׳ס שיהלעכעל" ברחוב שיינוכא בחצר בית־הכנסת סיקסטוסקא. אמו היתה בתו של ר׳ שמע! נתנזון מברודי. אשתו של ר׳ משה רפפורט, טאובה, היתה בתו של ר׳ שמואל באבד, אחיו של הרב בטרנופול, ר׳ יוסף בן משה באבד (1800—1875) מחבר ס׳ ״מנחת חינוך״ (1869). ...

... בשנת 1844 נתקבל גם החזן יהושע אברם מטר־ נופול, שקיבל עליו את המשימה ליצור את מקהלת ה״טמפל" ולהכשיר את חבריה לתפקידם. אברם היה יליד ברודי, למד חזנות כעוזר לחזן מודל בבית־

ח. קלויז סיקסטוסקא. אחד הבתים המפוארים והעתיקים בלבוב היה ביהכנ״ס סיקסטוסקא ברחוב שאינוכא — בית־תפלה לאריסטוקרטיה שגרה בסביבה זו: עשירים, אלופים, פרנסים, "פני־העיר" ולמדנים! ביניהם המשפחות המיוחסות לנדא הוסמן. בחצר עמד ביוהמדרש עבור הלומדים המיוחסים, כגון: ר׳ שמלקא רוקח, שמלקא הורוויץ נשיא הקהלה, ר' ליביש וואהל מראשי הקהלה, אחיו איסר וואהל, העסקן נשוא־ הפנים ר׳ וואווצי כהנא, חתנו של ר׳ יוסילי פאפרס מברודי, הרב יעקב וויטלס נשיא "המזרחי" ואח״כ נשיא "אגודת ישראל" בגליציה המזרחית ועוד.

... חיים וולפיש נולד בברודי בשנת 1886. אביו ר׳ ...

... במשך כל המאה ה־19, עד פרוץ מלחמת העולם השניה, התגבשה בלבוב אריסטוקרטיה יהודית, שהם־ תגרה בתוך ד׳ אמותיה והתרחקה מההמוני ט היהידים הרחבים. שלושה מקורות היו לאריסטוקרטיה זו: משפחות עתיקות, שישבו בלבוב מאות שנים ואשר היו נציגי יהדות זו; המשפחות אשר שלשלת היוחסין שלהן קשורה ברבנים וגדולי התורה; ולבסוף — משפחות אילי־ההון היהודים, אשר התעשרו בעיר החפשית ברודי ובטרנופול עושר רב, בעיקר במסחר התבואה ואחרי חיסול מעמדה של בדודי כעיר חפשית עברו ללבוב. ...

... על משפחת רפפורט שאינם כהנים נמנה החסיד העשיר ר׳ שלמה רפפורט, סוחר־ברזל. היה מטופל במשפחה גדולה. אחד מבניו נמלט ל״ירושליס״דגליציא"׳ ברודי, ושם למד בגמנסיה — והוא ד״ר שמואל רפפורט מראשוני התנועה הציונית בגליציה וידוע כמלומד בעל שם במדעי הפולקלור היהודי. ...

... בין המשפחות המיוחסות שעברו ללבוב באמצע המאה הי״ט נמנית משפחת לוונהרץ, שהיו בעלי אחוזות וטחנוֹת בסביבות קריסטינופול, סוקאל וברודי. ...

... בשנים 1902 — 1904 אורגנה מחתרת פולנית על ידי מאקס לנדוי מברודי. הארגון הוציא־לאור והפיץ כתב־עת בלתי־ליגלי בשם "דבר החופש הפולני" (0^5100ס151ס ק0מ1ס^\\), בשבת 1892, כשביקר הקיסר פרנץ־יוזף בלבוב, לכלכו לנדוי ותא המחתרת שתחת פיקודו, את הכרוזים של מושל העיר, אשר קראו את תושבי העיר לקבל את פני הקיסר. לנדוי נאסר אז על־ידי המשטרה. ...

... בין המתבוללים שהשתתפו בפעולות המחתרת הפולנית הצטיינו בעיקר: מאקס לנדוי (מורה בגמנסיה הגרמנית בברודי׳ ומ־1918 אלוף־משנה בצבא הפולני ומפקד בית־הספר לקצינים בטורן. מצא את מותו בקאטינקא בשנת 1940)׳ ד״ר איזידור שנקר, ד״ר איגנץ ויינפלד (סגן שר־האוצר בשנת 1918), מנהיג הסוציא־ ליסטים הפולנים פ.פ.ס. ד״ר הרמן דיאמנד, ד״ר רפאל בובר, ד״ר סטניסלב לוונשטין, דוד סאלמאנדר, ד״ר צרטבוים, ד״ר סלומון פרלמוטר, קרל נאכער

מוצאו מיארוסלב, ממשפחת עניים, ובקושי רב הצליח להתפרנס בימי לימודיו בגימנס־ה. ואף אחרי גמר לימודיו לא הצליח לקבל משרת מורה של גימנסיה בלבוב, אלא בברודי, שם פעל עד 1896׳ שאז יצא ללייפציג להשתלם שם במכון למדעי בלשנות. בר 1902 נתמנה כמרצה באוניברסיטת לבוב. כל ימי חייו נשאר מלומד צנוע הפורש מן הציבור ושקוע בעבודתו המדעית בלבד. בלאט לא התכחש למוצאו היהודי ולשם עבודת־ההשוואה שלו עסק גם ביסודות השפה העברית.

לעתים נתפסו הבורחים היהודים עוד טרם שהספיקו לצאת את העיר׳ ונהרגו בהיותם עוד בדרך. כך אירע לקבוצה שהיה בה המשורר י. שודריך. הגנרל קאצמאן מזכיר בדו״ח גם נסיונות נוספים׳ שנגמרו בכשלון. רובם של הצעירים היהודים שהשתדלו לברוח אל היערות היו מזויינים. בדרך כלל קנו את כל הנשק — אקדחים ורובים — מחיילים איטלקים או הונגרים (המחיר הממוצע לאקדח היה 2.000 זהוב) והם היו עוזריהם העיקריים בארגון הבריחה. קאצמאן מזכיר קבוצה של 20 — 30 צעירים יהודים מזויינים שברחו מן המחנה היאנובי ברצותם להגיע לסביבות העיר ברודי, כדי להצטרף שם לקבוצת פרטיזנים יהודים שהיתה פעילה ביערות. הם פנו לשני נהגים גרמנים והציעו להם 20.000 זהוב בעד נסיעה מלבוב לברודי. הנהגים הודיעו על הסכמתם, אך הסגירום לידי המשטרה הגרמנית׳ וכל היהודים נרצחו (הדבר אירע ב־15 למאי 1943). ב־21 למאי 1943 — מספר קאצמאן — שוב הכריתו הגרמנים קבוצת יהודים חמושה נשק איטלקי. ובדרך כלל — מעיר קאצמאן — "ככל שירד מספר היהודים במחוז (גליציה)׳ גבר רוח המרד בתוכם. היהודים השתמשו בכל סוגי כלי־נשק׳ שבחלקם נקנו מן האיטלקים". ולמרות סופם המר של נסיונות רבים, הצליחו לא אחת צעירים יהודים, בין יחידים ובין בקבוצות מאורגנות׳ להמלט אל היערות ולהשאר שם עד מפלת גרמניה. קבוצות קטנות חדרו אפילו עד הרי הקרפטים (למשל — ד״ר בורים פליסיין וקבוצתו).

... פילים צוקר, בנו של הרופא ד״ר ליאון צוקר, מברודי, אסף מדי-ם בשביל המורדים. בחיפוש שנערך בביתו מצאה המשטרה כמות גדולה של מדי־צבא. הוא נעצר ונידון למאסר. ...