Council of Four Lands

... הסכם שנת 1578. מסחר "הפרנקים". העירונים תובעים הגבלת חופש המסחר היהודי*. השתדלויוּת היהודים. ועדת המלך זיגמונט וד3 ופעולותיה. היהודים מגישים משפט נגד העיריה. תמיכת האצילים. התנגדות בעלי־מלאכה ומדיניות העירית. ההסכם משנת 1592. עמדת "ועדי ארבע הארצות. הפשרה משנת 1729. ביטול החוזה בשנת 1634. תקנת המלך מ־26 באוקטובר 1634. ...

... מיד אחרי שבכנס ר׳ יעקב קאפיל לתפקידו היה לו סכסוך עם הלמדנים שבעיר, י׳ אברהם שתציל רפפורט (בעל "איתּן האזרחי") ואהרון אבאב בן יוחנן, בעבין אילנות הסוככים בענפיהם בבית הקברות כסוכה ממש והאיסור על כהנים להכניס תחת צל־ האילנות. הוא נפטר בשנת 1630 ועל כסא הרבנות ישב ר׳ מרדכי בן צבי הירש אשכנזי שהיה רק שש שנים רב 1636), אחריו היו ר׳ יהושע בן יוסף בעמ״ח "מניני שלמה" ושו״ת "פני יהושע", שהוזמן כרב לקרקא, ר׳ משולם זאלצבורג בן אברהם אשכנזי, שמלא תפקידים חשובים בועד ד׳ ארצות. אחרי מותו, בשנת 1645, נבחר לרב חתנו של הגאון מהר״ם מלובלין ר׳ יוסף בר אליקום נעץ שהיה בר־סמכא מכובד בזמנו. הוא נפטר בשנת 1652 ויורשו היה הרב הנודע בחוץ־ לעיר ר׳ דוד בן שמואל הלוי בעמ״ח "טורי זהב", חתנו של הגאון ר׳ יואל סירקיס (בעל הב״ח), הנקרא בפי העם הט״ז "לפי ספרו "טורי זהב. כשהופיע שבתי־ צבי על הבמה שלח אליו את בנו ר׳ ישעיהו ואת בן־חורגו ר׳ אריה ליב לתהות על קנקנו. בניו חזרו נלהבים, אך ה״ט״ז" לא התרשם. התאשלמותו של שבתי־צבי הצדיקיה את עמדתו. יורשו של ה״ט״ז" ברבנות בחוץ־לעיר היה ר׳ יהודה־יודל בר׳ משה מלובלין שהוא הרב האחרון בחוץ־לעיר 2). ...

מבין ראשי הקהילות ידועים השמות שחתמו על התחיבות להשתתף בתשלומי־הכופר בשנת 1640 , אלו שחתמו על החוזה עם העיריה בשנת 1654 ואלו שנהרגו בפרעות בשנת 1664 . כמו־כן ידועים מספר מנהיגים שהשתתפו במושבי ועד ד׳ ארצות והם : ר׳ יקותיאל זלמן , ר׳ ארונש מלבוב (בשנת תכ״א ) 5 י•) . ר׳ שמואל בן יעקב מלבוב (בשנת תכ״ו ) ״ 3 ) , ר׳ יצחק אייזיק בר׳ אליעזר , ר׳ ארונש מלבוב (בשנת תכ״ז ותל״א ) 37 ) , בנו של הגאון רבי שלמה בר׳ יצחק אברהבדחרי ף (בשנת תל״ב ) 37 א) . ...

... הקהילה, ובשלישית — שמות כל שאר משלמי המסים. השמש היה מוציא שתי פתקאות מן הקלפי הראשונה, ואת יתרן הכניס לקלפי השניה. מכאן הוציא שוב שתי פתקאות והשאר הוכנס לקלפי השלישית, ולבסוף הוצאו גם ממנה שתי פתקאות. שש האנשים ששמותיהם הוצאו משלוש הקלפיות — היו הבוחרים, והם מינו את אנשי ההנהלה החדשה. לפעמים התערבו השלטונות בקביעת האנשים. היו מקרים שיהודים השתדלו אצל בעלי־השדרה להשגת משרות בקהילה, אע״פ שלפי החלטת ״ועד ד׳ ארצות״ משנת 1583, היתה אסורה על המועמדים למשרת רב או פרנס כל השתדלות אצל המלך או השלטונות. ...

... בינתים עבר ענינו לדיון במושב של ועד ד׳ ארצות. ואושר בשנת 1724 ע״י הועד בראשותו של ד״ר יצחק חזק (פורטים), שציין את הרב ר׳ משה בן אלעזר כ״רב חובל" והצדיק את תביעתו של ר׳ יהושע לתשלום הסך 30.000 זה׳. ...

... הרבנים יצאו נגדם ובראותם את הרס התורה והמצוות התכנסו בלבוב, לפי הוראות ועד ד׳ ארצות, בי״ז תמוז תפ״ב (1722), בבית־הכנסת הגדול שמחוץ־ לעיר. רב העיר והגליל, ר׳ יעקב יהושע בעל "פני יהושע", יחד עם שבעה דייניו הכריז חרם בתקיעת שופר וכבו נרות על החוטאים וכל העם עמד והקשיב ברעדה לדברי הקללה "ותינוקות של בית רבן ענו אחריהם אמן... וכמה וכמה פושעים חוטאים מכת הארורה הזאת עמדו אתנו על הבימה וגם המה התודו על עוונם בבכיה ובזעקה גדולה עד למרום ואמרו כזאת וכזאת עשינו כפי נוסח הסידור שסידרנו ולאחר יציאה מבית הכנסת י״ז תמוז הוכרחו לנהוג בעצמם דין אבלות וגדוי שבעה ושלושים, כל דין מנודה ואבל זולת שאר ענשים ונזיפות, אשר יצא מאתנו שבעה רבנים ואנא ברישא" 16). ואח״ב התודו על חטאם וקבלו עליהם תשובה בפרהסיה. ...

... בימים ההם פשטו גם בפולין חסידים ואנשי־ מעשה שנהגו בסיגופים ובצומות כמנהג חסידי צפת. בשנת 1690 נדפס בקרקא ובפרנפורט־דאודר "שלחן ערוך" בנוסח האר״י ובהשתדלות הרבנים של "ועד ארבע־ארצות" נדפס בדיהרנפורט "השולחן־ערוך אורח ...

בזכותו של הר״י אייבשיץ, שפרסמו מנהיגי ורבני "ועד ארבע־ארצות" בירוסלב בב׳ מרחשון תקי״ד (1753)26). עמדת רבני ומנהיגי המדינה דגליל לבוב היתה שונה מזו. הם חתמו במושב הועד בזולקוב, בתשרי תקי״ד — עוד לפני התועדות "ועד ארבע ארצות" בירוסלב — תעודה לזכותו של ר׳ יהונתן אייבשיץ27) ולא על כתב המחאה שפורסם בג׳ מרחשון תקי״ד (1753) ע״י מצדדיו של הר״י עמדין, שהיו במיעוט ודברו בגנותו של הר״י אייבשיץ ואף הם גזרו בחרמות ושמתות לשרוף את הספרים שהחזיקו בדעתו. ...

מלבוב ו־5 מכל המדינה לבחירות פרנסי־המדינה יש לשגר 2 מנהיגים מלבוב ומספר נציגי המדינה, לפי החלטת מושב יאריצוב (3 §) לשם קביעת יום התועדות המדינה דרוש רוב של 6 מלבוב ו־12 מן הגליל (3 §) ב״ועד ארבע־ארצות" בירוסלב צריכים להיות שני מנהיגים מלבוב ושנים מן הגליל (3 §)? באסיפת ועד ד, ארצות לשם הערכת מס־הגולגולת לאוצר המלכות ישתתפו 3 שמאים מכל מדינת רייסין, פעם, שנים מלבוב ואחד מן הגליל, ופעם — אחד מלבוב ושנים מן הגליל (5 §) מס־גולגולת יוטל על לבוב בסכום גדול מכל הערים (6 §). סעיף זה שונה במושב בוברקה ב־20 ביולי 1753 לטובת לבוב בגלל המשבר הכלכלי שהיה בקהלת לבוב. הוחלט, שסכום המס החל עליה ייקבע בכל פעם לחוד. בסעיף 7 בוטלה זכות נציגי לבוב לבחור את חברי־הועד, ונמסרה לפרנס־המדינה ולרבדהגליל. סעיף 8 דן בסדר החתימות על תעודות, החלטות הועד. סדר מקומות הישיבה ונקבע הרכב הועד באופן זה: פרנס המדינה, 4 מנהיגים מלבוב, 4 מברודי, 4 מזולקיב. ומקומות ישיבתם לפי הסדר: בראש־השולחן יושב הפרנס, לשני צדדיו מנהיגים מלבוב (העיר), בצדי השולחן -״מצד אחד 4 מנהיגים מזולקיב ואחד מלבוב (מקהלות חוץ־לעיר); מצד שני — 4 מנהיגים מברודי ואחד מלבוב (חדךלעיר). לפי זה היו בועד 13 חברים. בסעיפים 9 — 12 מדובר על בחירת רב־המדינה, שנוכחי ...

... י•־ ) היילפרין, ״פנקס ועד ארבע הארצות״ ע׳ 391 — 395 ס׳ תשכ״ב. ...

... י• 1) מסודרות לפי "פנקס ועד ארבע ארצות, ליקוטי תקנות כתבים ורשימות סדורים ומבוארים בידי ישראל היילפרין ירושלים תש״ה, ע׳ 10, 11, 13, 16, 23, 32, 35, 53, 58׳ 61׳ 62, 67׳ 74, 75׳ 98׳ 99׳ 109, 116׳ 126, 136׳ 137׳ 138׳ 141׳ 153, 156, ...

... ת״ה (1645), ר׳ אברהם ב״ר עזריאל, ריש־ מתיבתא, נאמן הקהלה, ראש ומנהיג מראשי ועד ארבע ארצות, מגיד מישרים בח״ק "שומרים לבוקר", דרשן גדול. ראש החבורה קדושה, ורובי חלקי התלמוד עם הר־־״ף והרמב״ד היה שגור על פיו, גיסו של בעל "מגיני שלמה", י״ג אלול ת״ה. ...

... תמ״ה (1685), ר׳ יהודה יודיל ב״ר משה, מקאוול, נטרד מגולה אל גולה מחמת המציק, השתתף בועד ארבע ארצות, אחרי פטירת בעל "טורי זהב" נתמנה כממלא מקומו ברבנות לבוב חוץ־לחומה, נח נפשו בערך שנת תמ״ה. ...

... תקל״א (1771), ר׳ חיים ב״ר שמחה הכהן רפפורט. רב בזיטל, סלוצק, ובשנת תק״א (1741) נקרא למשרת אב״ד בלבוב והגליל כממלא־ מקום אביו, והוא זכה להאריך ימים על כסאו כשלשים שנה. בשנות כהונתו ברבנות־העיר, שימש בנד ר׳ אריה־ליב כריש־מתיבתא ונפטר בחיי אביו בסיון תק״ט. ר׳ חיים כהן נחשב בימיו לאביר הגאונים ירבו שואליו בהלכה מקרוב ומרחוק. בשנת תקי״ט (1759) הוכרח לעמוד בויכוח עם אנשי כת יעקב פרנק ולהגן על התלמוד. היה פעיל בועד ארבע־ארצות. חלק מתשובותיו נדפס אחרי זמן רב בשם "שו״ת רח״כ" (לבוב תרכ״א), וגם חלק מדרשותיו בשם "זכר חיים" (לבוב תרכ״ו). עלה לחיי עד י״ג תמוז תקל״א. ...

בשנת 1704 העמידו השבדים עמוד־תליה, ופרגסי הקהל היו צפויים לתליה עד שהסלים, שהועמדו מתחת לעמוד, נתמלאו זהב וכסף שהובאו ע״י היהודים. בית־ הכנסת הוקם בשנת 1582 ע״י ר׳ יצחק בן נחמן, ראש הקהל ויו״ר ״ועד ארבע ארצות״ בלובלין בשנת 1589. בשנת 1594 הוסיפו לבנין עזרת נשים. בית הכנסת נבנה בסגנון גוטי ע״י האדריכל פאול האיטלקי, שבנה גם את הכנסיה וולווסקא ברחוב רוסקא. יש לבית־הכנסת ספור מיוחד: בשנת 1603 העניק המלך זיגמוגט וו ו את המגרשים וכל השטח למיסדר הישועיים. אחרי דיונים ומשפטים הוכרחו היהודים למסור את בית־הכנסת וכל סביבותיו, כמעט את כל רחוב היהודים, לישועיים. אולם הכניסה לבית־ הכנסת היתה רק דרך ביתו של מרדכי בן יצחק, והוא לא הרשה את המעבר. הישועיים היו מוכרחים לוותר והחזירו ליהודים את בית־הכנסת עם כל הבתים מסביב. ...

... י־א) י. היילפרין: פנלס ועד ארבע ארצות ע׳ 238 ...