Turei Zahav

... מאורע זה חבר ר׳ יצחק בן שמואל הלוי 8 ), אחיו של דוד בן שמואל הלוי בעמ״ח "טורי זהב" שיר תפילה מיוחד. בשמחה רבה חגגו את החזרת בית הכנסת החדש. ובזה נסתיים הפרק הקשה בתולדות היהודים בתוך העיר. ...

... מיד אחרי שבכנס ר׳ יעקב קאפיל לתפקידו היה לו סכסוך עם הלמדנים שבעיר, י׳ אברהם שתציל רפפורט (בעל "איתּן האזרחי") ואהרון אבאב בן יוחנן, בעבין אילנות הסוככים בענפיהם בבית הקברות כסוכה ממש והאיסור על כהנים להכניס תחת צל־ האילנות. הוא נפטר בשנת 1630 ועל כסא הרבנות ישב ר׳ מרדכי בן צבי הירש אשכנזי שהיה רק שש שנים רב 1636), אחריו היו ר׳ יהושע בן יוסף בעמ״ח "מניני שלמה" ושו״ת "פני יהושע", שהוזמן כרב לקרקא, ר׳ משולם זאלצבורג בן אברהם אשכנזי, שמלא תפקידים חשובים בועד ד׳ ארצות. אחרי מותו, בשנת 1645, נבחר לרב חתנו של הגאון מהר״ם מלובלין ר׳ יוסף בר אליקום נעץ שהיה בר־סמכא מכובד בזמנו. הוא נפטר בשנת 1652 ויורשו היה הרב הנודע בחוץ־ לעיר ר׳ דוד בן שמואל הלוי בעמ״ח "טורי זהב", חתנו של הגאון ר׳ יואל סירקיס (בעל הב״ח), הנקרא בפי העם הט״ז "לפי ספרו "טורי זהב. כשהופיע שבתי־ צבי על הבמה שלח אליו את בנו ר׳ ישעיהו ואת בן־חורגו ר׳ אריה ליב לתהות על קנקנו. בניו חזרו נלהבים, אך ה״ט״ז" לא התרשם. התאשלמותו של שבתי־צבי הצדיקיה את עמדתו. יורשו של ה״ט״ז" ברבנות בחוץ־לעיר היה ר׳ יהודה־יודל בר׳ משה מלובלין שהוא הרב האחרון בחוץ־לעיר 2). ...

... בני־דורו היו ר׳ יצחק בן שמואל הלוי, משורר ולמדן מופלג. אחיו ר׳ דוד בן שמואל, מחבר הפירוש לשולחן ערוך "טורי־זהב", דוד שהיה תלמידו של אחיו יצחק, כיהן כרב בפוטיליטש הסמוכה לנימירוב ומשנת 1653 בקהלה בחוץ־לעיר ב^בוב. בפי העם הוא ידוע בשם "דער טורי־זהב". בית־הכנסת של נחמנוביץ נקרא על שמו: בית־הכנסת "טורי זהב" ובשער הכניסה היה חרות: "הוא מקום התפלה של טורי זהב". ...

... הימים הרופא טוביה כהן י 3 ) שכה מאמינים בשדים, לצים, כשופים וכו׳ — הן היהודים, הן הנוצרים". מעניין שבראשית התפשטות התנועה בפולין, הושפעו ממנה דוקא רבים מבין טובי וראשֵי הצבור היהודי. אחד הראשונים שיצאו לקושטא, היה ר׳ ברכיה־בירך שפירא, בעמ״ח ."זרע בירך", קרובו ויורשו של "מגיד מישרים" בקרקא, ר׳ נתן שפירא בעמ״ח "מגלה עמוקות". הוא שלח משם ידיעות מפורטות על התגלותו של שבתי־צבי. אחרי מותו (1666) בקושטא, התקשר הרב מקרקא, ר׳ אריה־ליב בן זכריה מנדל (בעמ״ח "תיקוני תשובה" באידיש), עם אנשי ה״משיח" והפיץ את כתבי נתן העזתי. כעבור זמן מה התחילו להגיע לפולין מכתבים וכרוזים שסיפרו את הנסים והנפלאות, שעשה שבתי־צבי לעיני כל ישראל. גם בלבוב נפוצו השמועות, על ה״משיח", והשפעתן היתה כה גדולה, עד כי הרב, ר׳ דוד הלוי, בעל ״טורי זהב״, שלח לקושטא (פורים 1666) את בנו ר׳ ישעיהו ואת בנו־חורגו, ר׳ אריה ליב בן צבי־ הירש, הרב בקומארנו, לתת שבח והודיה לשבתי־צבי. ...

... חיים "עם פירוש "טורי זהב" מאת הרב ר׳ דוד הלוי מלבוב ופירוש "מגז אברהם" של הרב ר׳ אברהם אבל י מקליש, שהביאו את כל מנהגי האר״י להלכה. הבערות בפולין הגבירו את האמונה בנסתרות, שדים ורוחות, קמיעות והשבעות ושמות וחלומות...בעלי־ שם "שמצאו להם קהל מאמינים שקיבלו מהם רפואות, סגולות, קמיעות ולחשים, והתימרו לגרש רוחות ושדים בכוח השמות. אכן, הרבנים ראו בכך את השפעת השבתאים והם יצאו להחרים את שארית הכת הזאת. גדול היה חלקו של ר׳ יהושע פאלק, בעל "פני יהושע",

יסוד בית־הספר, בני ה״טמפל״ ומינוי אברהם כהן העלה את חמתם של האדוקים במידה כזו, שהגישו ערעור לגוברניון בחתימת מנהיגיהם יוסף הרש רפפורט, מרדכי זאב אטינגר, יעקב הירץ ברנשטיין, הרש אורנשטיין, שמואל גולדשטרן ומאיר מינץ. ביחוד גבר הרוגז בהיוודע להם שהמטיף אברהם כהן נתמנה רב־הקהלה וישב על כסא הרבנות. עליו ישבו גאונים כקלמן מוורמס, משולם מזלצבורג, דוד הלוי בעל "טורי־זהב", "חכם־צבי" צבי־הירש רוזאניש והאחרון — ר׳ יעקב־משולם אורנשטיין. האדוקים לא יכלו עוד לשתוק והחליטו לצאת ברמה ולמנוע צעד זה. בכתב הערעור, שכנראה היה פרי־עטו של מאיר מינץ, מתואר אברהם כהן כעם־הארץ בתלמוד, שאינו שומר מצוות ומזלזל בדיני התורה. בעצומה שהיו בה מאות חתימות, מחו נגד יסוד בית־הספר. הגוברניון שלח את כתבי־הערעור עם חוות־דעת חיובית של שר־המחוז מיהלבאכר לשלטונות בוינה, שהעבירו את הערעורים למשרד המוסמך בדורנבירן. טירול, בדרישת

... 6) בית ועד־הקהלה, מס׳ 27. בו היו משרדי הקהלה, דרך החצר היה מעבר אל בית־הכנסת "טורי זהב". לפי ר׳ דוד הלוי, בעמ״ח ״טורי זהב״ רב־הקהלה בשנות 1652 — 1667 ערכו בחצר חתונות, ובזמן הפרעות התגוננו כאן מפני הפורעים.

... ישעיח הלוי ואמר לו: "אתה בן בעל,׳טורי זהב"?" ...