Shabbetai Zevi

... לו סכסוך עם הלמדנים שבעיר, י׳ אברהם שתציל רפפורט (בעל "איתּן האזרחי") ואהרון אבאב בן יוחנן, בעבין אילנות הסוככים בענפיהם בבית הקברות כסוכה ממש והאיסור על כהנים להכניס תחת צל־ האילנות. הוא נפטר בשנת 1630 ועל כסא הרבנות ישב ר׳ מרדכי בן צבי הירש אשכנזי שהיה רק שש שנים רב 1636), אחריו היו ר׳ יהושע בן יוסף בעמ״ח "מניני שלמה" ושו״ת "פני יהושע", שהוזמן כרב לקרקא, ר׳ משולם זאלצבורג בן אברהם אשכנזי, שמלא תפקידים חשובים בועד ד׳ ארצות. אחרי מותו, בשנת 1645, נבחר לרב חתנו של הגאון מהר״ם מלובלין ר׳ יוסף בר אליקום נעץ שהיה בר־סמכא מכובד בזמנו. הוא נפטר בשנת 1652 ויורשו היה הרב הנודע בחוץ־ לעיר ר׳ דוד בן שמואל הלוי בעמ״ח "טורי זהב", חתנו של הגאון ר׳ יואל סירקיס (בעל הב״ח), הנקרא בפי העם הט״ז "לפי ספרו "טורי זהב. כשהופיע שבתי־ צבי על הבמה שלח אליו את בנו ר׳ ישעיהו ואת בן־חורגו ר׳ אריה ליב לתהות על קנקנו. בניו חזרו נלהבים, אך ה״ט״ז" לא התרשם. התאשלמותו של שבתי־צבי הצדיקיה את עמדתו. יורשו של ה״ט״ז" ברבנות בחוץ־לעיר היה ר׳ יהודה־יודל בר׳ משה מלובלין שהוא הרב האחרון בחוץ־לעיר 2). ...

ביותר לקליטת אמונות ומסתורין. "הרי אין ארץ כפולין — כותב באותם הימים הרופא טוביה כהן י 3 ) שכה מאמינים בשדים, לצים, כשופים וכו׳ — הן היהודים, הן הנוצרים". מעניין שבראשית התפשטות התנועה בפולין, הושפעו ממנה דוקא רבים מבין טובי וראשֵי הצבור היהודי. אחד הראשונים שיצאו לקושטא, היה ר׳ ברכיה־בירך שפירא, בעמ״ח ."זרע בירך", קרובו ויורשו של "מגיד מישרים" בקרקא, ר׳ נתן שפירא בעמ״ח "מגלה עמוקות". הוא שלח משם ידיעות מפורטות על התגלותו של שבתי־צבי. אחרי מותו (1666) בקושטא, התקשר הרב מקרקא, ר׳ אריה־ליב בן זכריה מנדל (בעמ״ח "תיקוני תשובה" באידיש), עם אנשי ה״משיח" והפיץ את כתבי נתן העזתי. כעבור זמן מה התחילו להגיע לפולין מכתבים וכרוזים שסיפרו את הנסים והנפלאות, שעשה שבתי־צבי לעיני כל ישראל. גם בלבוב נפוצו השמועות, על ה״משיח", והשפעתן היתה כה גדולה, עד כי הרב, ר׳ דוד הלוי, בעל ״טורי זהב״, שלח לקושטא (פורים 1666) את בנו ר׳ ישעיהו ואת בנו־חורגו, ר׳ אריה ליב בן צבי־ הירש, הרב בקומארנו, לתת שבח והודיה לשבתי־צבי. ...

... בעל "טורי זהב?" וענה: "כן, אדוננו" הוא התענין בשלום האב הזקן ר׳ דוד הלוי, ואמרו לו: "אדוננו! אבינו זקן בן שמונים שנה והוא תשכה בידיו וברגליו, ובעת שהיינו בקושטא, ספר לנו זקן אחד, שנפל מן הבנין ונטה למות, ושלח לו אדוננו ומשיחנו דבר מאכל לרפואה, וצוה להגיד לו שמחר ילך על משענתו, וכך היה; יתן לנו אדונננו דבר מה לרפואה" שבתי־ צבי נתן להם חתיכת סוכר ואמר: "יאכל זה וירפא

אחר י שחזרו , יצ א א ל שבתי־צבי , נחמי ה כהן 41 ) ש״נבא " ע ל התקר ב ימו ת המשיח . הו א נשל ח ע״ י מספ ר קהילות , שנשא ו בהוצאו ת דדרך , ע ל מנ ת שיווכ ח א ם י ש אמ ת בדבר י הישועו ת והנחמו ת ששבתי־צב י מבשר . נחמי ה שה ה אצ ל ה״משיח " שלוש ה ימי ם רצופים . הפא ר וההד ר החיצונ י ל א העבירוה ו ע ל דעותיו , והו א גר ם למשב ר קש ה במחנ ה חסידי ו ש ל שבתי־צבי . אחר י וכו ח סוע ד ביניהם , נתיא ש מ ן ה״משיח " וכשרא ה שאנש י שבתי־צב י מתנכלי ם להמיתו , נמל ט החוצ ה והודי ע לשלטונו ת המבצ ר שברצונ ו להתאשלם . הו א עש ה זא ת בכונ ה להכשי ל א ת שבתי־צבי , ולהצי ל א ת היהודי ם מסכנ ת התפשטו ת תנועתו . באדריאנופו ל מס ר דבר י קטרו ג ע ל שבתי־צב י כמור ד במלכו ת ובז ה גר ם למשב ר הסופ י שלפנ י התאשלמות ו ש ל שבתי־צבי . ...