Poland

... החלק השני יקיף את תולדות הציונות, המפלגות, המאבק המדיני בפולין החדשה, החיים הכלכליים, החינוך והחיים האקדמאיים, הספרות, העתונות, התיאטרון ותאורי הווי של החיים היהודיים בלבוב.

... מובן, שחלק גדול של המסחר התרכז בידי היהודים ומצבם הוטב בהרבה לאחר שהתורכים כבשו, בשנת 1453, את קושטא, כי מאז פחדו הסוחרים, הנוצרים לצאת לארצות הנמצאות בידי התורכים באופן זה עבר כל המסחר עם ארצות־המזרח ליד • היהודים וחלקם של יהודי לבוב היה גדול בו. הם היו סוחרים בבשמים, אריגים אנגליים ופלמיים, אריגי משי, ומלבוב היו מביאים את סחורותיהם גם לקרקא ובעזרת קשריהם עם סוחרים נוצרים — גם ליתר ערי פולין. במאה ה־15 וה־16 התנהל גם מסחר רב־ היקף עם ברסלאו, לשם היו באים סוחרים יהודים מלבוב או היו שולחים את סרסוריהם וסוכניהם, כגון הסוחר היהודי שלמה יודאאום, שעשה עסקים עם הסוחר שפיצמאר ואחרים. סיטונאים יהודים מקושטא היו מחזיקים סוכנויות בלבוב והם בעלי־חזקה של מונופולין על כל המסחר התורכי־ פולני. אחד מהם, דוה מחזיק בלבוב את סוכנו

... של הקיסר מקסימיליאן והמלך ולדיסלבי יאגילובציק, אחרי שגורש מצ׳כיה הגיע עם הפליטים היהודים לפולין ובאן הקים סובבויות־מסחר. במו״ט עם אברהם ...

... בינתים נשתנו המאורעות המדיניים בפולין, המר ד של מיקולאי זברזידובסקי, יאנו ש ראדזיביל והרבורט

... הישועים. יצח ק ב ן אברהם, שותפ ו ש ל יצח ק נחמנוביץ, עז ר בשנ ת 1626 לצב א פולי ן וה ם קיבל ו ביח ד בשנ ת 1634 מא ת המל ך ולדיסל ב א ת הפריבילגי ה המיוחדת ; וול ף נחומוביץ, מאר ק בוגאטי, אהר ן ויעק ב גץ.

... האשימוה ו כ י המי ט שוא ה ע ל ההתעוררו ת המשיחי ת הגדולה , וגר ם להתאשלמות ו ש ל שבתי־צבי . ה ם רדפוה ו ע ד כ י הוכר ח לעזו ב א ת פולי ן ( 1675 ) . ...

... מיד״. לאחר זאת נתן לר׳ אריה ליב כתונת משי ואמר לו שאביו ילבשנה על גופו ויאמר את הפסוק "תחדש כנשר נעוריכי". ר׳ ישעיהו הלוי פנה אליו ואמר לו: "אדוננו, הלא אני בנו, ובנו קודם לכל דבר". על כך ענה לו שבתי־צבי באידיש: "שווייג"! והוציא מאמתחתו מטפחת מצופה זהב ואמר לו: "קח זאת ותכרוך סביב צואר אביך, שיהיה לו לגדולה, לכבוד ולתפארת". והוסיף ואמר: "הכתונת שילביש ר׳ ליב לאביך, לאו דבר גדול הוא, כי זה רק לגוף, אבל אתה תעשה דבר הראוי לך, שהוא גדולה וכבוד לאביך". אח״כ ציווה עליהם לשבת לידו והובאה לפניהם קערה מלאה פירות. הוא נתן להם שני אדימים זהב, ואחרי שכרך אותם במטפחת רקומה זהב, אמר: "אני ממליך אתכם, בעולם הזה, מלאכים ושרים תהיו לפני". אחרי שירה וריקוד, ציווה על אנשיו לצאת ולעזבו עם השליחים מפולין. משנשארו לבדם, גילה להם שבתי־ צבי סודות גדולים עפ״י הקבלה, והשנים הודיעו ש.,נהיה עבדים לשרת לפני דלתותיו", הוא ענה להם שאין בכך צורך אלא שעליהם לבשר לאחיהם "בשורות טובות ישועות ונחמות" 40). הוא שלח לאביהם מכתב ובו הבטיח לנקום את נקמת ישראל ובקש שהמקובל ר׳ נחמיה הכהן יבוא אליו. שני בני ר׳ דוד הלוי יצאו מלפניו בהתפעלות, ובשובם לפולין הרבּו לספר על רוב עשרו וכבודו.

ב־14 במאי 1772 נכנסו הפלוגות הראשונות של הצבא האוסטרי לפולין, מעבר לקרפטים והתקדמו לסטרי, נד 21 ביוני 1772 זזו חטיבות אוסטריה מגבול שלזיה ובמחצית ספטמבר "נכבשה" לבוב בלי שום התנגדות מצד העיר. הצבא הרוסי, שהחזיק כאן משנת 1764 פלוגות בפיקודו של הגנרל קמינסקי, מסר את העיר למפקד האוסטרי שרדר. ב־19 בספטמבר 1772 נכנסו האוסטרים בפיקודו של הגנרל האדיק ומיד נתמנה הרוזן אנטון פרגן (פערגען), שהיה שנים מספר ציר אוסטריה במאינץ ובלודון, למנהל האדמיניסטרציה בחבל החדש, שנקרא גליציה ולודומיריה. ב־4 לאוקטו- בר 1772 קבל בלבוב תפקיד של נציב (גוברנ״ור) בגליציה. לאחר ששלטונות אוסטריה ביצעו את הסי- דורים האדמיניסטרטיביים הראשונים 1), החליטו לערוך ב־29 בדצמבר 1773 חגיגות בכל הארץ, בהן ימסרו התושבים שבועת־אמונים לקיסרית ולממלכת אוסטיי ה לפי סדר ה: 1) הכמורה; 2) האצולה בעלת־הנכסים (פאסעסיאנאטא); 3) ערים; 4) עיירות וכפרים 5) קהילות יהודיות. בחגיגות שנקראו ..חאמאגיום" ("איי ד דער אונטערטאנ ס אונ ד וואסאלענטרויע") היה צריך כל אחד מהנ״ל להישבע שבועת אמונים לחוד. ...

... ואע״ם שהתנגד לדעות אפיקורסיות שריוהו בגליציה בהשפעת משכילי ברלין, ונקט ׳ עמדה של מסורת מובהקת, נתקבל ספרו בהתנגדות וגבו בחוגי האדוקים, מפני מגמתו לעורר התענינות למדעים חילוניים. ובאמת מלא ספרו תפקיד חשוב בקידום ההשכלה בנוער היהודי, שקראו בחשאי ובסתר וממנו שאב את השכלתו החילונית. והשפעתו פשתה לא רק בגליציה לבד, אלא גם בפולין והונגריה, ובארצות הבלקן והמזרח תירגם גם ללאדינו, שפת הדבור של היהודי הספרדים. ...

שהפרלמנט לא יכריע רק על עתידה של הממלכה ועל כיוון מדיניותה בלבד, אלא גם על הקיום האזרחי של היהודים ועתידם. תחת השלטון הפולני, לפני הכיבוש האוסטרי, נהנו יהודי גליציה מפי־יבילגיות, שהעניקו להם חופש מלא בחייהם הכלכליים, והיו רשאים לרכוש בתים וגם אחוזות. גם בימי יוסף 11 עוד נהנו מזכות רכישת קרקעות. כאן בא בתזכיר תיאור מפורט של כל ההגבלות וההיטלים הכספיים שהוטלו עליהם ושהובאו לא פעם בפני הקיסרים בתקופת השלטון האוסטרי. אע׳־פ שהקונסטיטוציה מ־25 באפריל 1848 הכריזה על מתן שוויון־זכויות אזרחיות ומדיניות, נתונים היהודים להגבלות מסויימות ועליהם לשלם מיסים מיוחדים הנגבים בכל חומר־הדין. וגוימים להתרוששותם של המוני העם. כל תקותם של יהודי גליציה היא שהפרלמנט יעשה מאמץ כדי לבטל את העוול הנעשה ליהודים. האם לא הגיע הזמן להעניק להם חוק אחד וחופש מוחלט? זה עשרות שנים מדברים בעתונות ובפרלמנטים על האמנציפציה של היהודים וזוהי גם דרישתם; תושבי גליציה דרשו בפטיציה כד 18 במרס ומ~ 6 באפריל 1848 שווי־זכויות לכל העדות והדתות ועל הפרלמנט להיענות לקריאה זו.

... בניגוד לשאיפות התמזגות היהודים בעם הפולני קמה בשנות השמונים תנועה אנטישמית בולטת בקרב העם הפולני. במושב הסיים הגליצאי של 1880 — 1881 הכניס הציר הפולני תיאופיל מירונוביץ הצעה, לצמצם את שווי־הזכויות של היהודים. הועדה שדנה בהצעתו, הכניסה בה תיקון שצריך להגביל את הזכויות והסמכות של הקהלה היהודית. הצעת הועדה נתקבלה פה אחד ע״י הסייס. ...

הקיסרים וילהלם 11 ופרנץ־יוסף 1 מסרו ביום 5 בנובמבר 1916 הצהרה על הקמת המדינה הפולנית (בפולין הקונגרסאית). פרנץ־יוסף 1 הודיע אז בכתב מיוחד לראש־המיניסטרים, ד״ר פדרקרבר, שרצוי להעניק אוטונומיה מלאה לגליציה, שרבות סבלה במלחמה — כתגמול על ניתוקה מן המדינה הפולנית. האוקראינים דרשו להפריד את החלק המזרחי של גליציה ביחד עם בוקובינה וצפון־הונגריה ולהקים חטיבה אוקראינית בשטח זה. ...

... ׳ ' ) ראה מכתבו של ר׳ דב־בער בוליחובר מכ״ג אלול תקס״ב׳ שפרסמתי במאמרי "שלוש תעודות לתולדות התנועה הפראנקית בפולין " ב״ציון (ירושלים) שנה ב / ספר ג־ד, ע׳ 328. ...

... 1799, הגיש לו לבל כתב־תלונה על החסידים. הקיסר הבטיח לו לחקור את הדבר. בתוצאות הענין נפגעו החסידים באופן קשה: השלטונות הוציאו איסור על אסיפות פומביות וצדיקי החסידים עזבו את גליציה ועברו לפולין. כן גם נאסר להכניס ספרי חסידות לגליציה. ־ 61361 מ 0 ׳ \ 106163 ־ 43061 ? 5196 ז 36 ׳*\ 1336 ז■ ) , 1,061361 361 ־ 151 11113363 ? 3301 0163 ? 13 31563 [ 0160 ־ 33161 561016 361160 64035066011 516 , 60 ־ 1111 335 06301 5101 ) 013551 51011 516 ) 33101301 ־ 1 ? 63 ־ 6111 ? 335 3355361263 ־ 01 60560 ־ 061 ק 601 ...

תכ״ז (1667), ר׳ דוד ב״ר שמואל הלוי, עמוד התורה וההוראה, באור תורתו האיר לדור דירים, בעודנו בחיים זכה כי נקבעה ההלכה כמותו, הוא בעל "טורי זהב". נולד בלודמיר פלך ווהלין, חתנו של ר׳ יואל סירקיס בעל הב״ח על הטורים, רב בפוטליטש, ר״מ בקרקא, בפוזנא, אב״ד ור״מ באוסטרהא, בימי הרג חמלניצקי נדד למדינת מורביה, בכל מקום בואו תיקן תקנות מועילות, אחרי ששקטה הארץ חזר לפולניה ונתקבל לאב״ד ור״מ בלבוב, אחרי הרב ר׳ יוסף בן אליקום געץ, חיבר ס׳ "טורי זהב" לש״ע, וס׳ "דברי דוד" עה״ת, עלה למרום כ״ו שבט תב״ז, והעיד עליו אחד מבני דורו כי כשמת לא הניח ...

לבוב נעשתה המקור הראשי להפצת ספרי חסידות לרוסיה ופולין. ...

... החזנות הטיפוסית שבמזרח־אירופה, הידועה בשם "החזנות הפולנית", היתה מקובלת גם בלבוב. בחזנות הפולנית אין משקל וצורה אירופית־מוסיקלית. הסולמות הם הסולם הצועני והסולם המזרחי הרך, מלבד קריאת התורה שבסולם המזרחי החזק בשיר־השירים, רות, קהלת ולכה־דודי, אין ליהודי פולין סגנון הסולם החזק. הם החזיקו במסורתם המקורית בנגינה, בהיותם מרוחקים מתרבות אירופית ולא הושפעו מעמים אחרים ומקניניהם הרוחניים. מעטות ודלות הידיעות על החזנים והחזנות עד המאה הי״ח, לא רק בלבוב, אלא גם בכל יתר הקהלות.

... הרמן בורנשטיין מוארשה בא לכהן בחזנות בלבוב במקומו של דוב־בר לבוביץ, חזן ה״היכל" בשנים 1922 — 1932. היה יליד קליש, פולין, שר אצל החזן הנודע נח לידר (זלודקובסלי), למד זמרה בברלין, שר גם רפרטואר קלאסי עולמי, בעל טנור דרמטי, אך לא חזני. ההמונים חבבוהו מאד, ותמיד מלאו את בית הכנסת לשמוע אותו בתפלה וברינה.

... בסיב ת מסע י נפוליו ן דר ך פולין 31 ) ׳ וההפסק ה השבי ה אירע ה בשבו ת תקצ״ א—תקצ״ב , בהל ל החולי־ר ע ששר ר א ז בפולי ן כולה . אול ם משנ ת תקצ״ ג והלאה ׳ עבד ו בבתי-הדפו ס בלבו ב בית ר שא ת וית ר עו ז מאש ר בכ ל הארצות , וה ם זכ ו לש ם עול ם ל א יכרת . ...

במחקריו הראשונים: "היהודים בלבוב על־סף המאה הט״ז והי״ז"׳ (פולנית) שעליו קיבל את הפרסים של וואוולברג וברצבסקי "הרץ הומברג ובתי־הספר היוספיניים בגליציה בשנות 1787 — 1806״ (פולנית, לבוב 1906); "הרובע היהודי בלבוב" (פולנית, לבוב 1906), נראים כבר הקווים היסודיים של שיטתו המדעית, השונה מדרכי המחקר של ההיסטוריונים היהודים הנ״ל שראו בתולדות היהודים אך קורות הרבנים, הדיינים. המוהלים, החזנים ונדן. דרכו של בלבן שונה גם מטיפוס שני של היסטוריונים, שנקטו בתולדות היהודים בפולין שיטת־מחקר שהיתה חדורה אפולוגטיקה או שאיפות התבוללות. היסטוריונים מסוג זה היו הילארי נוסבאום׳ אלכסנדר קראוסהאר, ד״ר לודביג גומפלוביץ, שאף הם לא תארו לנו את העבר היהודי בפולין תיאור נכון. ...

ההשכלה. במספר סקירות גילה חומר חדש לתולדות עלילת־הדם בפולין. בשורה של מחקרים הסיר את הלוט מעל העולם המסתורי של הגיטו היהודי בפולין. בלב ן לא היה רק מאסף חומר ומעבדו, אלא שעסק במדד. רבה בבעיות חקר־היסטורי. לדוגמה: מחקרו על המסקנות הרעיוניות, שהסיק לפי המקורות והעובדות׳ בנוגע לבעיה ההיסטורית "מתי ומהיכן באו יהודים לפולין״ (פולנית, וארשה (1931). הרצאתו על תהליך האלמנטים התרבותיים מנהר ריין עד הויסלא־דניפר"׳ שהרצה בכינוס הבינלאומי של מדעי ההיסטוריה בוארשה בשנת 1933. ענין וחשיבות מרובה יש גם בהרצאות שנשא בכינוס החמישי של ההיסטוריונים הפולניים בוארשה, בשנת 1930׳ על "התפקידים והצרכים של ההיסטוריוגרפיה היהודית בפולין", בה הדגיש במיוחד את האופי הלאומי של יהודי פולין המצריך היסטוריוגרפיה לגופה ואין להכלילה במסגרת ההיסטו־ ריוגרפיה הפולנית, כי רעיון העדיפות הלאומית הוא הרוח החיה במציאות ההיסטורית• ...

... מבין הסמלים הידועים והנפוצים בין יהודי פולין גלופים על המצבות בבית־העלמין הישן בלבוב : נשיאת־כפים של כהן — סימן לקבר כהן ; כיור . כד או כלי־נגינה — סימן לקבר לויים ; קופסת־צדקה

... דעות בתוך הציבור היהודי בשאלת ההשתתפות בפעולה זו. הסתדרויות ומפלגות שונות היו כנראה נגד השתתפות הקהילה בצורה כלשהי, ועל עמדתם השלילית הודיעו למועצה היהודית. ברם, אין לנו כל ידיעות מדויקות על הדיונים והישיבות שהתקיימו, מלבד על אינטרבנציה אחת, שהיתה כנראה אחת מרבות. הרב ד״ר דוד כהנא (שאחרי שחרור פולין נעשה רב ראשי בצבא הפולני) מספר שלפני התחלת הגירוש באה אל יו״ר המועצה היהודית ד״ר לנדסברג משלחת מורכבת ע״י הרבנים ישראל ליב וולפברג, משה אלחנן אלטר, ד״ר קלסן חמודות וד״ר דוד כהנא והזהירוהו כי לא יסכים לתת את פקידי הקהילה לעזרה במפעל הגירוש • ד״ר כהנא מספר, שד״ר לנדסברג לא החזיר להם תשובה ברורה, אלא התאונן שאין המועצה היהודית יכולה לעשות כרצונה, באשר היא תלויה בכל מעשיה ופעולותיה בשלטונות הגרמניים • נראה, שמנהיגי הקהילה קיוו להמתיק את רוע־הגזרה על־ידי השתתפות הפקידים והמשטרה, ולהציל מן הגירוש ככל שיוכלו • אך כעבור ימים מספר נוכחו לדעת, כי הגרמנים רצו רק שהמעשה ייעשה בידי יהודים, וכי אין הם מקפידים בשיקולים של "אלמנטים אסוציאליים" אלא לוקחים גם סתם מחוסרי עבודה, זקנים, ילדים, חולים ובעלי־מום וכן בעלי מקצועות "בלתי־ פרודוקטיביים" כגון סרסורים, ספסרים וכר. לפעמים לא הועילו גם תעודות־עבודה • כפי שאמר אחד הפקידים

אחרי האקציה שנערכה באוגוסט 1942 והידיעות שהגיעו מן הערים ביהוד מוארשה, ברור היה לכל ׳ שהגרמנים זוממים להשמיד את כל היהודים בפולין . אז קמו נסיונות ראשונים לארגון תנועת מרד בקרב האוכלוסיה היהודית . אך הקשיים היו גדולים מאד . רבים ממנהיגי המפלגות היהודיות ותנועות הנוער נעדרו׳ חלקם ברחו לרוסיה וחלקם נהרגו בידי הגרמנים . המחתרת הפולנית בלבוב היתה חלשה ביותר , כיוון שלא ישבו בה פולנים בלבד ׳ אלא אוכלוסיה מעורבת של פולנים ואוקראינים . הגירה עצומה מן הכפרים וערי־ השדה בימי השלטון הסובייטי הגדילה את האוכלוסיה האוקראינית . היטב זכרו עוד האוקראינים את הרדיפות והנגישות של השלטון הפולני לפני 1939 ׳ והמדיניות הגרמנית הצליחה להגביר את שנאתם לפולנים . גם בתוך המחתרת בלבוב היה הרוב המכריע למפלגות הימניות , שדחו כל שיתוף פעולה עם היהודים . לפיכך אפשר היה ליהודים ׳ לבוא במשא־ומתן רק עם ארגוני המחתרת הפולנית מן המחנה הדימוקראטי או השמאלי , שכוחם בגליציה המזרחית היה מעט מאד . המחתרת האוקראינית ארגנה קבוצות פרטיזניות בגליציה המזרחית ׳ אך רובן השתייכו למחנה סטיפן באנדרה , וניהלו מלחמה נגד הגרמנים , הפולנים והיהודים כאחד . במשך השנים 19 ...

... סבלו את פעולת הועד רק בחדשים הראשונים׳ ואח״ב התפטר הועד. יציאת היהודים מלבוב נמשכה. (לפי ההסכם בין ברית־המועצות והרפובליקה הפולנית רשאים היו תושבי לבוב לבחור לעצמם נתינות סובייטית־אוקראינית או פולנית; לבוב סופחה אל אוקראינה הסובייטית). בדרך כלל בחרו היהודים בנתינות פולנית ועזבו את לבוב. הריפטריאציה לפולין נמשכה מאוקטובר 1944 עד סוף שנת 1945, וכמעט שרוקנה את לבוב מתושביה היהודים. שארית הפליטה של לבוב נדדה לערים שונות בפולין (וארשה, לודז, קראקא ועוד)׳ משם למחנות־העקורים בגרמניה׳ אוסטריה ואיטליה ולבסוף לישראל ולארצווד־אמריקה.