Breslau

... מובן, שחלק גדול של המסחר התרכז בידי היהודים ומצבם הוטב בהרבה לאחר שהתורכים כבשו, בשנת 1453, את קושטא, כי מאז פחדו הסוחרים, הנוצרים לצאת לארצות הנמצאות בידי התורכים באופן זה עבר כל המסחר עם ארצות־המזרח ליד • היהודים וחלקם של יהודי לבוב היה גדול בו. הם היו סוחרים בבשמים, אריגים אנגליים ופלמיים, אריגי משי, ומלבוב היו מביאים את סחורותיהם גם לקרקא ובעזרת קשריהם עם סוחרים נוצרים — גם ליתר ערי פולין. במאה ה־15 וה־16 התנהל גם מסחר רב־ היקף עם ברסלאו, לשם היו באים סוחרים יהודים מלבוב או היו שולחים את סרסוריהם וסוכניהם, כגון הסוחר היהודי שלמה יודאאום, שעשה עסקים עם הסוחר שפיצמאר ואחרים. סיטונאים יהודים מקושטא היו מחזיקים סוכנויות בלבוב והם בעלי־חזקה של מונופולין על כל המסחר התורכי־ פולני. אחד מהם, דוה מחזיק בלבוב את סוכנו

... בסוף המאה הט״ו הרחיבו יהודי לבוב את קשרי המסחר עם נירנברג, ברסלוי, דאנציג, ביהוד בשטח סחר התבואות, שהובאו בנהר הויסלה. העירונים הלבוביים פחדו שהגברת המסחר היהודי תחתור תחת קיומם הכלכלי ועשו כל מאמץ לעכבה. ...

אגודת הסוחרים (קונפראטערניא), שהוקמה בלבוב בשנת 1767, ותקנותיה אושרו ע״י המלך סטניסל ב פוניאטובסקי ב־26 בספטמבר 1767, כדי להבטיח לחבריה את יתרונות היבוא, המשיכה להתנגד למסחר היהודי, שראו בו גורם מזיק. ביהוד היו הסוחרים מעונינים שהיבוא שהיהודים מקבלים מחוץ־ לארץ — פרנקפורט ע/מ, דנציג, לייפציג, ברסלוי, הונגריה — לא ימכר בקמעונות אלא בסיטונות, לסוהרים העירוניים הנוצרים. לפי הצעתם צריך היה להחרים את הסחורה מן העבריינים, מחציתה לאוצר ומחציתה לאגודת הסוחרים. ...

... מרצה להיסטוריה כללית באוניברסיטת וינה ונתמנה כפרופיסור באוניברסיטת ברסלוי. ד״ר יחזקאל קארל התחנך בגימנסיה בבידגושץ, למד בסמינריון לרבנים בברסלוי ובאוניברסיטה — פילוסופיה ומדעי המזרח. קיבל תואר ד״ר בהיידלברג, היה מורה בלודז׳ ורב בקהילות טשיבומב המאוחדות ובארפורט. השתתף ב״יידישע ס ליטעראטורבלאט" של רהמ ר בהאמבורג ופרסם מחקרים במדעי היהדות • ב־1882 נתמנה לרב ולמורה־דת בפילזן, וב־1891 עבר ללבוב. בהצעתו בכתב ציין, שהוא יודע פולנית, ושהיה מטיף בלידז, אבל השפה אינה שגורה בפיו, לפי שכיהן עשרים שנה בקהילות שבגרמניה. אך היא מקוה לחדש את ידיעותיו בפולנית ויהא ביכלתו להשמיע דרשות ונאומים גם בשפה זו. הודעתו גרמה בתחילה שיהססו במינויו, אך למרות זאת נתקבלה מועמדותו. גרמה לכך, כנראה, המלצתו הנמרצת של ד״ר ילינק, הרב בוינה.