Constantinople

... מובן, שחלק גדול של המסחר התרכז בידי היהודים ומצבם הוטב בהרבה לאחר שהתורכים כבשו, בשנת 1453, את קושטא, כי מאז פחדו הסוחרים, הנוצרים לצאת לארצות הנמצאות בידי התורכים באופן זה עבר כל המסחר עם ארצות־המזרח ליד • היהודים וחלקם של יהודי לבוב היה גדול בו. הם היו סוחרים בבשמים, אריגים אנגליים ופלמיים, אריגי משי, ומלבוב היו מביאים את סחורותיהם גם לקרקא ובעזרת קשריהם עם סוחרים נוצרים — גם ליתר ערי פולין. במאה ה־15 וה־16 התנהל גם מסחר רב־ היקף עם ברסלאו, לשם היו באים סוחרים יהודים מלבוב או היו שולחים את סרסוריהם וסוכניהם, כגון הסוחר היהודי שלמה יודאאום, שעשה עסקים עם הסוחר שפיצמאר ואחרים. סיטונאים יהודים מקושטא היו מחזיקים סוכנויות בלבוב והם בעלי־חזקה של מונופולין על כל המסחר התורכי־ פולני. אחד מהם, דוה מחזיק בלבוב את סוכנו

... המאבק עם העירונים לא היה לחנם. היהודים ניצלו את הזמן הקצר שבו הותר להם המסחר החפשי לחדש את קשריהם המסחריים עם קושטא, שהופסקו בסוף המאה הט״ו. ...

ביותר לקליטת אמונות ומסתורין. "הרי אין ארץ כפולין — כותב באותם הימים הרופא טוביה כהן י 3 ) שכה מאמינים בשדים, לצים, כשופים וכו׳ — הן היהודים, הן הנוצרים". מעניין שבראשית התפשטות התנועה בפולין, הושפעו ממנה דוקא רבים מבין טובי וראשֵי הצבור היהודי. אחד הראשונים שיצאו לקושטא, היה ר׳ ברכיה־בירך שפירא, בעמ״ח ."זרע בירך", קרובו ויורשו של "מגיד מישרים" בקרקא, ר׳ נתן שפירא בעמ״ח "מגלה עמוקות". הוא שלח משם ידיעות מפורטות על התגלותו של שבתי־צבי. אחרי מותו (1666) בקושטא, התקשר הרב מקרקא, ר׳ אריה־ליב בן זכריה מנדל (בעמ״ח "תיקוני תשובה" באידיש), עם אנשי ה״משיח" והפיץ את כתבי נתן העזתי. כעבור זמן מה התחילו להגיע לפולין מכתבים וכרוזים שסיפרו את הנסים והנפלאות, שעשה שבתי־צבי לעיני כל ישראל. גם בלבוב נפוצו השמועות, על ה״משיח", והשפעתן היתה כה גדולה, עד כי הרב, ר׳ דוד הלוי, בעל ״טורי זהב״, שלח לקושטא (פורים 1666) את בנו ר׳ ישעיהו ואת בנו־חורגו, ר׳ אריה ליב בן צבי־ הירש, הרב בקומארנו, לתת שבח והודיה לשבתי־צבי. ...

ע ל דקדוק י נגינו ת וטעמים " (תקכ״ו ) נול ד בזאמושץ , אבי ו הי ה ר ב ובעל־הון , חתנ ו ש ל הנגי ד מש ה פרנס , רא ש ומנהי ג בליסא , הו א הי ה סמו ך ע ל שולח ן חותנו , ומליס א נתקב ל לאב״ ד בחלמ א ואח״ ב לר ב הכול ל בזאמוש ץ והג׳ליל . בהשפעת ו ש ל ר ׳ ישרא ל מזאמוש ץ בע ל "נצ ח ישראל " היתד , דעת ו בע ד למודי ם חילוניים , בליבו ב כה ן ר ק ש ש שני ם ובשנ ת 1777 עז ב א ת הרבנו ת כד י לעלו ת לא״י . באד ר תק״ ל עב ר דר ך קושט א לשאלוניקי , כד י לסד ר ש ם א ת חבור ו חידוש י הלכו ת ע ל הש״ ס לבי ת הדפוס . בשאלוניק י יצ א לאו ר ג ם ספר ו מרכב ת המשנ ה מהדור א תנינ א בשנ י חלקי ם ע ל כ ל ספ ר "הי ד החזקה " להרמב״ם . הו א נסס ר

... השתדלו יהודי לבוב אצל יורשו אלכסנדר (1501 — 1506) לבטל את ההגבלות על מסחרם משנת 1493, והודות לקשריהם בחצר המלך הצליחו במאמציהם. בינתים חדשו את הקשר המסחרי עם קושטא. בסיים בראדום בשנת 1503 שחרר המלך את יהודי לבוב על סמך העובדה, שהם מסלקים מסים כמו הנוצרים, מתשלום מכס, דמי־דרכים וגשרים באופן שווה ליתר האזרחים. ...