Sigismund Augustus

... זיגמונט אוגוסט היה שומר במיוחד על זכויות היהודים שהיה זקוק לשירותם: רצה יצחק בן נחמן (נחמנוביץ) לבנות בית ברחוב היהודים על שטח הגובל עם רחוב רוסקה שהוא מחיץ לרובע היהודי. המגרש ברחוב רוסקה השתייך לאלמנה נוצרית שלא רצתה למכרו אפילו במחיר גדול. המלך ציווה בשנת 1571 במכתב אישי לעירית לבוב להפקיע לכל הפחות את מחצית המגרש ולשם סדור הענין שלח את פקידו

בשנת 1548 מת המלך זיגמונט הראשון דרשו זיגמונט אוגוסט (1548 — 1572), איש הרנסנס, היה סביל בעניני״הדת ואוהב שלום. ליהודים התיחם יחס הוגן ועמד בקשרים ידידותיים עם בנקאים ורופאים יהודים. הוא הזמין את הרופא היהודי הידוע, האנוס מפורטוגל, ד״ראמטוס לוזיטאנום, להיות רופאת ולאחר שסרב להענות להזמנתו הזמין המלך את ד״ר שלמה אשכנזי מאודיגה, כאשר ד״ר אשכנזי יצא לתורכיה נתמנה אחריו הרופא ד״ר שלמה קלהורה, גם הוא מגולי ספרד, שהשתקע בקרקא. ...

נאקסוס. העירונים שהיו מודאגים בגלל המתחרים החדשים התחילו להציק להם, אך המלך זיגמונט־אוגוסט ריסן את התנגדותם. דווקא אז היה מעונין לקיים יחסים טובים עם תורכיה ועם יוסף הנשיא, נסיך נאקסוס, שבו היתה תלויה הכנסת הצירים הזרים בחצר השולטן. לכן הרשה המלך ב־22 בינואר 1567 ליוסף נשיא "שתמיד עזר לנו ולצירנו ובכל הזדמנות עמד לימינו", להקים בפולין מחסני־יין ולשלוח את שני סוכניו חיים כהן ואברהם דדדמוסו למטרה זו. הם קיבלו רשות לסחור בכל מקום וביחוד בלבוב, ולהעביר את סחורותיהם בלי שום תשלום־מכס. הם שוחררו גם משיפוט העיר והוויבודה והיו צריכים למסור דו״ח רק למלך או לקומיסארים שלו. סוכנים אלה, יהודים שמוצאם מפורטוגל, הגיעו לבובָה במאי 1567 והתחילו מיד במסחרם. העיריה עשתה הכל כדי לסלק את המתחרים הבלתי־רצויים ולא נרתעה אפילו מביטול הפריבילגיה של המלך. אולם המלך עמד בדעתו ושלח לעיריה אזהרה חריפה באיום עונש של 2000 פל׳ אם יזלזלו בהוראותיו. כאן מצאה העיריה עזר גם אצל היהודים, שראו בסוכנים מתחרים בלתי "רצויים גם להם, והיתה סיבה לכך. ...

... ביאושם פנו היהודים אל זיגמונט אוגוסט, וב~ 15 ביוני 1571 ציווה לראש־העיר שלא יתעלל ביהודים וירשה להם לבנות את בתיהם על המגרשים הישנים, בתי-עץ או בתי־אבן, לפי החלטתם. ...

... ב־10 באפריל 1553 העניק זיגמונט אוגוסט ליהודי לבוב פריבילגיה מיוחדת בענין ההשבעה והאחריות לחפצים הבאים מגניבות. בתקנון מפברואר 1569 סודרו ב־12 סעיפים עניני השיפוט על היהודים. לפיו

חיי הקהילה התרכזו, כנהוג, בבית־הכנסת (פאר־ שטעטישע שוהל) ושם התכנסו ועד־הקהילה ובית־הדין. בפרבר רכשו היהודים מגרשים ובתים בלי קשיים מיוחדים, כי לפי הפריבילגיה המלכותית שאושרה להם גם ע״י המלך זיגמונט אוגוסט ב־1 באוקטובר 1568, ניתנה להם הזכות לקנות ולמכור בתים. הפרי־ בילגיה קוימה בקפדנות ע״י הסטרוסטום ואחד מהם, ...

יצחק היה כשרוני וזריז בעסקיו. הוא עמד בקשרים כספיים עם קונסטאנטי קורביקאט, שהיה מעשירי הדור. ר׳ יצחק הלווה בריבית בג ד שטרות ומשכנתאות, את כספו הוא וסכומים שקיבל מעירונים עשירים. אצילים ואנשי כמורה. מלבד עסקיו הכספיים חכר גם הכנסות: מכס, מסי־כבישים של המדינה והעיר, טחנת קמח, וסחר בסחורות־המזרח. עסקיו הקיפו הרבה ענפי כלכלה במשך ימי חייו. הוא עלה לעושר, היה מכובד על היהודים ועמד בקשרים אמיצים עם נכבדי־המדיבה. מפני כבודו לא חייבוהו להישבע במשפטים לפי נוסח השבועה היהודית אלא הושבע כאזרח־העיר. בעסקיו עזרה לו אשתו חוה׳לה שנקראה בפי העם "בוגאטא" או "פאני" (גברת). היתה לו השפעה בחצר המלך זיגמונט־אוגוסט והוא שעזר לו גם בשנת 1571 להשיג את הבית שעל גבול הרחוב רוסקא והרובע היהודי, ...