Drohobych

... בתקופה זו ידוע עוד מוכס מלכותי יהודי בלבוב בשם נוטקע. הוא היה סוחד־בקר. בשנת 1452 החכיר לו המלך קאזימיר ז'אגילונצ'יק את המכס בלבוב. בכתב החכירה מ~ 2 ביולי 1452 קובע המלך שיושרו, נאמנותו וכשרונותיו של היהודי נוטקע מלבוב, המצטיין בזריזותו, הניעו את המלך, על יסוד המלצות רבות לטובתו ולשבחו, למסור לו ל״יהודי שלנו " ("יודאאוס נוסטער" ) לשנתיים את המכס תמורת דמי־חכירה בסך אלף גרזיבני (גזיבני = 48 גרושים), בארבעה שעורין. ב~ 1452 חכר נוטקע גם את מכרות המלח בדרוהוביץ וא ת המכס בגרודק 17 ). ...

התגורר בלבוב בשנת 1443, ומת בשנת 1466. הוא היד. חוכר המכס בדרוהוביץ והמכס בגרודק, קיבל את תואר האצילות ועמד בקשרים אמיצים עם סוחרים יהודים 4). אחריו מילא תפקיד זה ביסטרם דה לופאיניק. בשנת 1446 ממלא את תפקיד השופט סופר הויבודה מיקולאי סטראדובסקי, ומשנת 1491 ממלא הסטרוסטה תפקיד זה. ...

המסחר היהודי התרחב הן בסוגיו והן בהיקף הסחורות: עיקר המסחר היה בשמים, פלפל, קינמון, מלח ממכרות המלך בדרוהוביץ ובולחוב, שבת (אניס), אריגים, בדים. אשלג, תמד ודבש, תבואות, עצים, עורות, שוורים — סחורות שהיו משווקות לא רק בלבוב, אלא ייצאו גם לברסלוי, קניגסברג, דנציג, ברונסברג. ביהוד התרכז בידיהם המסחר הסיטונאי בתבואות, בקר ושוורים בערים אלו. תעבורת מטעני הסחורות התקיימה ע״י עגלונים יהודים, שהיו אחראים גם על המטען הנמסר לידיהם. תנאי הבטחון היו קשים והיו גם התנפליות שודדים, שביניהם היו מצויים גם יהודים, בדרכים ובכבישים והרבה מטען נגזל ולא מעט אנשים נהרגו ונרצחו במקרים כאלה. בידי היהודים, רובם יוצאי תורכיה היה מרוכז גם יבוא

... וזה רקע העלילה: בעיירה סטרוסוב הודיע הסנדלר וחזר לחיק היהדות. אחרי חקירה ובדיקה מטעם יאצקו סיאריצוב שבין היהודים מסתתר אדם שהתנצר שלטונות הכנסיז ז הוברר, שיאן פיליפוביץ התנצר בלבוב והתגורר שם אצל הצייר לוקא ש וישניובסקי. כעבור זמן חזר לחיק היהדות. מלבוב יצא לדוברומיל, דרוהוביץ והגיע לסטרוסוב. כאן נאסר ונכלא בכנסיה באונייו ב ואח״כ הועבר ללבוב.

... על שנאת המורים להומברג מוכיחה העובדה, שבהגישם הצעות ביקשו את השלטונות שלא למסרם לידיו: כמו בהצעתו של המורה צקנדורף מדרוהוביץ בענין התיקונים בחיי־היהודים בגליציה מינואר 1794 (ארכיון מיניסטריון־ 1\7"723.01 031 הפנים וינה 1792-1804, 2580 100־ ?11י.) 23.־711 1793 631.־711 1793 03112160.) 0־ ...

... מרדכי שנורמאכר נולד בדרוהוביץ בשנת 1882. ...

... שום מעשה נבלה, או מעשה הנבלה של ראש קהלת דרוהוביץ ■ זלמן וולפוביץ, שעליו נכתב שיר־עם אוקראיני. בלבן ידע להביא לפני הקורא את כל תלאות ההמון ולתאר באמנות גדולה את כל הרטט והזעזוע שתפסו את ההמון, מבלי להתחשב בטענות מבקריו ההיסטוריונים האפולוגטיים, שנזהרו מאד פן יוודע לגויים מעשה מכוער בתולדות עמנו. היתה זאת גם זכותו הגדולה של בלבן, שתיאר את תולדות היהודים לא כחטיבה בפני עצמה, אלא במסגרת ההיסטוריה הכללית והשתדל לחדור לתוך כל ההקשרים הסיבתיים שבין העולם החיצוני והיהודים ובדק כיצד ועד כמה פעלו המאורעות הכלליים על חיי היהודים.

... 4. אדי ל מדרוהובי ץ ...

... המחנה היאנובי נועד למטרות שונות: בעיקרו היה מחנה לעבודת־כפייה ליהודים, וגם לפושעים לא־יהודים. שנית — מחנה־השמדה של יהודי לבוב וגליציה המזרחית. מטרתו השלישית — היתה להיות מחנה־מעבר: עשרות אלפי יהודים עברו דרכו. בו היתה תחנת המבחן והסלקציה — מי למוות ומי לעבודה, מי להרוג במחנה ומי ל״טרנספורט" אל מחנה־המוות בבלזץ. הטרנספורטים הראשונים מערי־ השדה החלו מגיעים אל המחנה היאנובי באביב 1942. בראשית אפריל 1942 הגיע טרנספורט גדול מגרודק־ יאגיעלונסקי הסמוכה ללבוב. במאי ויוני 1942 — מפשמישל, ביולי 1942 — מדרוהוביץ וכר. באותו זמן התחילו באים גם טרנספורטים מן החלק הדרום־ מזרחי של גליציה: קולומיאה, קוטוב, סטניסלאבוב, דולינה, דעלטין וכר. ...

... (כמו: בוריסלב׳ דרוהוביץ, סטניסלבוב׳ טלוסטי), הרי מנתה האוכלוסיה היהודית בלבוב כמה אלפים נפשות, ברם, אין במספרי האוכלוסיה היהודית בלבוב תמונה מדוייקת על מספר הניצולים מיהודי לבוב עצמה. בתוך אנשי שארית הפליטה שנרשמו בועד בלבוב ונשתקעו בלבוב אחרי השחרור, היו יהודי ערי השדה רוב מכריע. לועד היהודי שברחוב יבלונובסקי לא היו אמצעים טכניים, אף לא מומחים, למען ערוך מפקד מדוייק, במשרד הועד נרשמו עד ה־21 לספטמבר 1944 — 3.400 יהודים, בערך. ועם מיעוט ערכה של רשימה זו — כי אי אפשר היה באותם ימים לעמוד על כל הנתונים ולנתחם באופן ביקורתי — הריהי מקור הידיעות היחיד של אותו זמן, ולפיכך מביאים אנו את הפרטים הסטיטסטיים (קבלנו את הסטטיסטיקה מחברי הועד היהודי בסוף ספטמבר 1944, בלבוב). בין 3.400 היהודים היו: ...

... יהודים אלה היו עפ״י רוב בעלי החנויות בעיר ולכן קשה היה לעיריה לפנותם, הואיל ופטרוניהם מצאו תמיד תחבולות להחזיקם. קשה היה לקהלה לעמוד נגד היחס העוין שהשתרר עם הגברת השפעתה של הכנסיה הקטולית, שהגיעו דוקא בלבוב עד משפט עלילהרד ם נגד איידלה מדרוהובי ץ ונגד האחים רייצס.