Jews of Galicia

... בראשית הכיבוש האוסטרי, הסדיר "תקנון היהודים" ("יודענארדנונג") 4) של הקיסרית מריה תרזה כר 16 ביולי 1776 את מעמדם החוקי של יהודי גליציה. בראש כל מחוז — ובגליציה היו ששה מחוזות — הועמד זקן־המחוז שנבחר ע״י שר־המחוז ואושר ע״י הגוברנטור מתוך שני נבחרים ע״י צירי הקהילות. לעדת היהודים בגליציה נקבעה •הנהלת־ היהודים״ (״יודעבדירעקציאך), שהיו בה: 6 זקני־ המחוז ו־6 זקני־המדינה ורב־המדינה, שנבחר מתוך 3 מועמדים שהוצעו לאשור הקיסרית. ...

... באוקטובר 1786 הגישו פרנסי־הקהל ה בלבוב כתב־בקשה בשם כל יהודי גליציה, בו בקשו להשאיר את בתי־המזיגה ליהודים שהתפרנסו בהם. גם חוכרי מס־הבשר ביקשו לדחות את נישול היהודים מבתי־ המזיגה, מטעמיהם הם. ...

... אחרי מותו של הקיסר יוסף 11 נסעה לוינה משלחת של נציגים מלבוב, בדודי ובוצאץ לשם השגת הקלות בשביל יהודי גליציה, וביניהן — בקשה לשחרר את היהודים מן העול הקשה של בתי־הספר. בבקשתם התאוננו במיוחד על המורים, הביעטים בחיקי־ הדת ומחנכים את הילדים ללא אמונה ולקלות־הדעת. אך ההשתדלות לא הועילה. ...

המציאות הכלכלית , שהשתררה אז בגליציה בכל ל העיקה קשה על מצב היהודים , ביחוד עם הפחתת ערך המטבע , לפי הצו של 20 בדצמבר 1811 עד 20% של ערך שטרות־האוצר (באנקו־צעטעל) . ...

קודם־כל יש לאפשר להם, בדרך של חיסול ההגבלות, תנאי קיום חומרי שלא יכריחם לתרמית ואורח־חיים בלתי מוסרי. אולם — למרות ההצעות שהוגשו לשלטונות המרכזיים ולקיסר פרנץ 1, נשארו אזניהם אטומות בפני כל דרישה להקל את תנאי קיומם של יהודי־גליציה. ...

... הנציב פרייהר פון־האואר , אחרי סיורו ברחבי גליציה ביולי 1816 קבע בדו״ח בסיפוק , שבין יהודי גליציה , ביהוד במעמד האמידים , התעוררה השאלה בדבר החלפת הלבוש . אולם רצוי שהשלטונית לא יתערבו ״כדי לא לעורר את חמת הקנאים ״18 ) , ...

... אולם בכל שיטת הדיכויים היתה הממשלה בוינה מעונינת מבחינה פוליטית ביהודי גליציה, כדי להחליש באמצעותם בארץ ובלבוב הבירה בפרט, את הגורם הפולני שהתחיל, אחרי המרד 1831, להתבסס במובן לאומי־מדיני.

שהפרלמנט לא יכריע רק על עתידה של הממלכה ועל כיוון מדיניותה בלבד, אלא גם על הקיום האזרחי של היהודים ועתידם. תחת השלטון הפולני, לפני הכיבוש האוסטרי, נהנו יהודי גליציה מפי־יבילגיות, שהעניקו להם חופש מלא בחייהם הכלכליים, והיו רשאים לרכוש בתים וגם אחוזות. גם בימי יוסף 11 עוד נהנו מזכות רכישת קרקעות. כאן בא בתזכיר תיאור מפורט של כל ההגבלות וההיטלים הכספיים שהוטלו עליהם ושהובאו לא פעם בפני הקיסרים בתקופת השלטון האוסטרי. אע׳־פ שהקונסטיטוציה מ־25 באפריל 1848 הכריזה על מתן שוויון־זכויות אזרחיות ומדיניות, נתונים היהודים להגבלות מסויימות ועליהם לשלם מיסים מיוחדים הנגבים בכל חומר־הדין. וגוימים להתרוששותם של המוני העם. כל תקותם של יהודי גליציה היא שהפרלמנט יעשה מאמץ כדי לבטל את העוול הנעשה ליהודים. האם לא הגיע הזמן להעניק להם חוק אחד וחופש מוחלט? זה עשרות שנים מדברים בעתונות ובפרלמנטים על האמנציפציה של היהודים וזוהי גם דרישתם; תושבי גליציה דרשו בפטיציה כד 18 במרס ומ~ 6 באפריל 1848 שווי־זכויות לכל העדות והדתות ועל הפרלמנט להיענות לקריאה זו.

... בשנת 1855 הורשתה הקהלה להגדיל את המס במשך 3 שנים על בקר שחוט כשר עד 2 פל׳ במקום 1.74 פל׳, בנימוק ש״נוכח המצב המוסרי והתרבותי הידוע שיהודי גליציה נמצאים בו, לא תוכל להעשוֹת פעולה מספיקה למען חינוך הנוער״. ...

... אמנם, היו בודדים, ביניהם ד״ר מיריץ רפפורט ומרק דובס, שאהדו את התנועה הפולנית ונתנו גם ביטוי לרגשותיהם הלאומיים. הסופר העברי הידוע יוסף כהן־צדק נקט בעתונו "המבשר" עמדה אנטי־פילנית והזהיר את יהודי גליציה מפני השתתפות במרד או מתן עזרה פעילה לפולנים, המדכאים את ...

... . 1866 ח 16 ^\ \ ( 561160 33 ) 9 ־ £601661 • 1061 נציגי־היהודים בגליציה מחו בתזכירים נגד הסעיף 34 של תקנון־העיר לבוב, שהוגש לאישור הקיסר, והוא בניגוד לחוק־הערים מ־5 במרס 1862, שאינו קובע שום הבדל בנוגע לדת של האוכלוסיה בכפר ובעיר. לפי נוסח ההצעה של עירית לבוב, מוגבלת ההשתתפות במועצת העיר למספר 20 חברים יהודים. ההגבלה מציינת עמדת התבדלות והפליה מצד הרוב של הפולנים. היהודים בלבוב מהווים כ־!, (ולפחות ...

... רצה המנהיג וציר־הפרלמנט ד״ר אמיל ביק, לשכנע את יהודי גליציה כי "האנטישמיות איננה אלא צמח שגדל רק בוינה ולא על אדמת פולין". הקהלה דגלה בכיזון הפולוניזציה. ועד הקהלה שנבחר לשנים 1883 — 1888, בחר לנשיא את ד״ר פיליס צוקר, מחלוצי ההתבוללות הפולנית. גם חברי־הועד: שמואל הורוויץ סגן־הנשיא, וד״ר אמיל ביק עזבו את הקו הותיק של "שומרי־ישראל", מלבדם היו בהנהלת הקהלה עוד ד״ר הנריק גוטליב ושמואל קלרמן. ד״ר צוקר וד״ר ביק היו בקשרי־ידידות עם נציבי גליציה, ...

... על שנאת המורים להומברג מוכיחה העובדה, שבהגישם הצעות ביקשו את השלטונות שלא למסרם לידיו: כמו בהצעתו של המורה צקנדורף מדרוהוביץ בענין התיקונים בחיי־היהודים בגליציה מינואר 1794 (ארכיון מיניסטריון־ 1\7"723.01 031 הפנים וינה 1792-1804, 2580 100־ ?11י.) 23.־711 1793 631.־711 1793 03112160.) 0־ ...