Galicia

השלטונות המרכזיים בוינה טיפלו בקפדנות בדו״ח ובתלונות על המועצה שנמסרו לה מגליציה, ובמרוצת הזמן גרמו הדברים להחלטת הממשלה לחסל את המועצה היהודית, ולפני שהתקנות לא הצליחו לפתור את הבעיה היהודית ולעשותם אזרחים מועילים. ...

... בשנת 1791 דרש הקיסר יוסף 11, לבטל לחלוטין את התלבושת היהודית. אולם הדבר לא הוגשם, כי בהשתדלות יהודי גליציה הגישו בעלי בתי־חרושת הנוצרים לאריגים ולקטיפה בוינה ובבוהמיה בקשות לממשלה, שבגלל המלאי העצום שהכינו לשנים, יש לדחות את ביצוע התקנה, כדי שלא תהרס התעשיה המעסיקה למעלה כד 11.000 איש. הגוברניון של אוסטריה־התחתית תמך בבקשה מתוך נימוק, שביצוע התקנה יהרוס תעשיה שלמה המעסיקה 250 מכונות יקרות. תחת לחץ זה ביטל הקיסר יוסף 11, את התקנה.

"זינ דד י יודע ן פיר ד י שזאניציפאציא ן מיגדי ג אונ ד ריי ף? ערווידערונ ג געגע ן אייניג ע ווינש ע איינע ס רוטהענע ן קונדגעמאכ ט אי ן דע ם פלוגבלא ט פא ט 19 יונ י 1848 פא ט פעראיינ ע צו ר בעפערוערונ ג דע ס פארטשריטע ס אונטע ר דע ן גאליצישע ן איזראעליטע ן — יול י 1848 ״ . ...

... בראשית השלטון האוסטרי בגליציה נבחר לפי תקנון היהודים רב אחד על כל מדינת גליציה ולודומריה וגליל זמושץ ועמדו שנים־עשר פרנסים ונשיאים (יודענדירעקציאן) והם סדרו את כל עניני היהודים של המדינה והגליל. הם היו מהוים מעין קונסיסטוריון מטעם הממשלה. בסכסוכים בין אדם לחברו ובעניני־ירושה היו דייני המדינה דנים על־פי התורה. ובעניני דת היתה הרשות נתונה להם להחרים את העבריין ולהבדילו מקהל ישראל וגם להענישו בשימת עול־ברזל על צוארו או להשליכו לבית־ הכלא. נגד פסקי־דין הרבנים בדיני ממונות, לא נתנה רשות של ערעור. אפשר היה רק לפנות בבקשה ...

... בעת כיבוש העיר ע״י הגרמנים ירד, איפוא, מספר היהודים, ולפי האומדנה שנעשתה ע״י ועד הקהילה היהודית בלבוב ב־28 לאוגוסט 1941 — היה כ־150.000 נפש. לפי הערכת הגנרל קאצמאן, מפקד הבולשת הגרמנית בחבל־גליציה, היו בלבוב בחדשים יולי־אוגוסט 1941, 160.000 יהודים.

... הגוברנטור הראשון של מחוז־גליציה היה ד״ר קארול לאש. ביום 24 לינואר 1942 נאסר לאש באשמת מעילה בכספי המדינה, זיוף חשבונות, גניבת "שטיחים, פרוות, חפצי אמנות וכו׳ לאין קץ" מתן שוחד לאשת הגנרל־גוברנטור הנס פראנק׳ והוטל בו גם חשד לאשת "גילוי־עריות" ("חלול־הגזע") ובגידה במולדת. במקומו נתמנה ד״ר וועכטר, מי־שהיה נציב מחוז־קרקא. כעוזרים לראש האדמיניסטרציה הגרמנית היו פעילים בלבוב משרד ראש־הבולשת והם. ס. למחוז־גליציה, הגנייל־ מאיור קאצמן וראש הבולשת הסדירה ד״ר רוברט אולריך מגראץ, אוסטריה. בימים הראשונים אחרי הכיבוש הגרמני כיהן בתור ראש־העיר המלומד האוקראיני פרופיסור פולאנסקי (גיאוגרף), אבל לאחר סיפוח גליציה ל״גנרל־גוברנמנט" בטלו הגרמנים גם את הצל האחרון של ה״אוטונומיה" האוקראינית, ומינו את הפקיד הגרמני קויאטה כשר־העיר, ואחריו בא גרמני אחר, ד״ר הלר. (• 9061161 )

... "על פי הידיעות המגיעות ממחוז גליציה (לקראקא),