Ternopil

... אולם, השלום נמשך זמן קצר מאד. בשבת 1755 בחרו פרנסי־הגליל עם ר׳ דב (בר) באבד בראש, את הרב ר׳ מאיר בן צבי מרגליות 13) כרב־גליל שני ומושבו היה בתחילה בטרנופול, ואח״כ בקומארבו. ...

... לבוב לא תפסה, אמנם, מקום בתנועת ההשכלה בראשיתה כברודיאו טרנופול, ורק חוגים מצומצמים נתפסו להשפעתה. החלוצים הראשונים של ההשכלה בלבוב היו הומברג, פרידנטל והמורים, ובמקצת גם הפקידות שבאה ע״פ רוב מבוהמיה, ארץ מוצאם של הומברג וחבריו.

"בשבת ז ו הוביל י בנ י הפקידו ת א ת כבי ד אדוננ ו ורבנ ו הגאון , אח ד מימינ ו ואח ד משמאלו , מעוט ף בטיזלי ק ומקוש ר בשת י הרצועו ת לפנ י הצוא ר והציגיה ו לפנ י ארו ן ד / שמ ה לק ח בידי ם חרדו ת א ת הדרש ה הכתוב ה בכת ב ולשו ן לע״ ז שקורי ן דייטשמריש . אש ר הכינ ו זרי ם מע״ ש וקר א ברא ש חפו י ובמרא ה משח ת ושפתי ם נעו ת א ת הקריא ה הזא ת : בדב ר מגלו ת חרמות , אש ר עפ ו בקי ץ ז ה ע ל דורש י החכמו ת ולשונו ת הגויי ם ובפר ט ע ל ארבע ה אנשי ם הנקובי ם בשמות ם פלונ י ופלונ י וכו ׳ וע ל ער י בראד י וטרנופול , אש ר יסד ו בת י ספ ר לנעריהם , ל א ד י כ י חלפ ו חוקו ת הקיס ר יר״ ה הפיר ו ברי ת ד ת המדינ ה אש ר אח ת מהנ ה הו א לבלת י יפר ש מכמרו ת החר ם ע ל מצעדי ־ גבר . ולכ ן א ם ג ם בימי ם יבוא ו יודע ו עוש י הנבל ה הזא ת נק ה ל א ינק ו ותח ת שב ט המוס ר יעבר ו כאח ד מהפושעי ם המורדים , אש ר דת י הקיס ר אינ ם עושי ם כ י ג ם עבר ו תורו ת אש ר יורונו , כ י נחו ץ וראו י הו א לכ ל אי ש יהוד י ללמו ד לשונו ת העמי ם אש ר תח ת צ ל חסד ם וממשלת ם יתלונן" .

... עם צעדיה הראשונים של החסידות כתנועה המונית יצא הרב ר׳ יעקב אורנשטיין נגדה. אולם באותו זמן היה צורך בחזית שניה נגד המשכילים שמרכזיהם בברודי, בטרנופול ולבוב החדירו את דעותיהם בקהילות המפוזרות בכל גליציה וימשכו אליהם את הנוער, בפתחם לפניהם אופקים רוחניים וסיכויים לחיים חדשים מאשר היו שקועים בהם. ...

... למעשה, כבר ניכרו סימני הטבה במצב־הקהלה. מבחינת תרבות וחינוך נחשלה לבוב אחרי בדודי וטרנופול, בהן היו קיימים מכבר בתי־ספר עם מנגנון הוראה מאומן ומנוסה. בלבוב לא היה בנמצא גם בית־ספר יהודי אחד, למרות המצב הכספי הטוב באופן יחסי. ...

... תקציב 10 סטיפנדיות בשביל בעלי־מלאכה ותשתמש ב״קרן תלמוד״תורה״ לבנין בית־יתומים בשביל 120 יתומים חניכי המוסד. לפי התכנית ילמדו בבית־ היתומים למודי״חול ויעמדו כל שנה לבחינות בבית־ ספר כללי. הבקשה כללה גם תכנית לקבוע בגימנסיה משרת מורה דת־יהודית, שיוכל למלא גם תפקיד של מטיף. הבקשה נתמכה גם ע״י העיריה. הגוברניון הזכיר בתשובתו לקהלה שהעניין כבר נדון בשנת 1835, ולפי חוות־דעתם של יוסף פרל והרץ הומברג, נתנה לשכת־החצר בוינה ב־2 לספטמבר 1837 הוראה, לקהלת לבוב לפתוח בית־ספר עממי לפי דוגמת טרנופול, ולהשתמש בתקציב לתשלום משכורת המורה. הגוברניון חזר, איפוא, לענין יסודו של בית־הספר 13). ...

... במשלחת שהשתתף בה גם הרב אברהם כהן יצאה לוינא כדי למסור את העצומה. אולם, לשוא היתה עמלה; השלטונות המרכזיים לא נאותו לבטל את המסים או לעשות וויתור כל־שהוא לטובת היהודים. כל הפטיציות מלבוב, ברודי (19 בספטמבר 1847) טרנופול (1 באוק- טובר 1847), סטניסלבוב (25 באוקטובר 1847), סטרי וסמבור (2 בנובמבר 1847) נשלחו בחזרה לגוביניון ונגנזו ללא כל טפול. ...

... נתמנו פקידים מומחים ומטעם היהודים נתמנו: הרב קריסטיאנפולר מברודי, מאיר קאליר מברודי, מיכאל פרל (בנו של יוסף פרל) מטרנופול, ראשי קהלת לבוב ונציגי מספר קהלות.

... עמנואל בלומבפלד, ד״ר הביגסמן, ד״ר קולישר, מ. מיזם, ד״ר נוסיג, ד״ר בלומנפלד הבן, הרב ברנהרד לונשטיין — כנציגי לבוב; ז מאיר קאליר וד״ר שורנשטיין, נציגי ברודי; ד״ר ברדש, הרב רפפורט, נציגי טרנופול; פינלש, ד״ר ריינר וגארפונקל, כנציגי יתר הקהלות. התזכיר נדפס בכותרת זו: ...

... !׳) כשנתמנה אח״כ לשר־המחוז בטרנופול היה מגן על שי״ר שכן שם ברבנות. ...

... ר1) ד״ד בלומנפלד נשא לאשה בשנת 1824 את לאה פראנגר מטרנופול וקבל רשיון לישיבתה בלבוב רק במקום שתי משפחות יהודיות שעברו לעיר אחרת. אחרי מותה הגיש בשנת 1844 בקשה לרשיון־כניסה בשביל רבקה לאנדסברג למטרת נשואין. שלטונות גליציה המליצו על בקשתו והציעו לבטל את האיסור בכללו. ב־6 בדצמבר 1846 המליצה לשכת־החצר על בקשתו, אך אישור הקיסר ...

* ) ר׳ משה הכהן רפפורט (ברז״פ) היה ידוע בשם ..הרב מלזנסק״. בולד בשנת 1827 בלבוב. אביו ר׳ מרדכי׳ל היסד, יחד עם וולף שינבלום, את הקלויז "ר׳ וובצה׳ס שנבלוכ׳ס שיהלעכעל" ברחוב שיינוכא בחצר בית־הכנסת סיקסטוסקא. אמו היתה בתו של ר׳ שמע! נתנזון מברודי. אשתו של ר׳ משה רפפורט, טאובה, היתה בתו של ר׳ שמואל באבד, אחיו של הרב בטרנופול, ר׳ יוסף בן משה באבד (1800—1875) מחבר ס׳ ״מנחת חינוך״ (1869). ...

בשנות השלושים של המאה הי״ט עורר יוסף פרל מטרנופול אנשי אינטליגנציה בלבוב לחקות בעירם את פעולותיו בטרנופול בשטח החינוך ושיפור החיים הדתיים. ברם, הרעיון לא הגיע לשלב מעשי אלא בשנת 1840, שאז גמרו אומר שני עורכי־דין, ד״ר עמנואל בלומנפלד וד״ר ליאון קולישר לפעול לבניית בית־תפילה בלבוב בשביל המתקדמים. הם פנו אל ד״ר יעקב רפפורט*) בבקשה, שישתף עמם פעולה בהוצאת רעיונם אל הפועל ויחתום יחד אתם על ההזמנות לישיבה, כדי להיוועץ בדבר המפעל. ד״ר רפפורט נענה לבקשתם וב־4 באוקטובר 1840 התקיימה הישיבה בבית ד״ר עמנואל בלומנפלד. בין המוזמנים נכחו: ד״ר מוריץ רפפורט, משורר גרמני, קרובו של שי״ר; ד״ר נאטקים, בנו של ר׳ בנימין צבי הירש נאטקיס מחבורת המשכילים, שהרב ר׳ יעקב־משולם

... בבחרותו, בהיותו בזולקיב, הכיר את ר׳ נתן, תלמידו הנאמן של ר׳ נחמן ומפיץ תורתו, שבא לזולקיב להדפיס "לקוטי הלכות" ע״ח יורה־דעה עם לקוטי מהר״ן, ושם התודזי עמו. גם החסיד הברסלבי ר׳ ישראל הלפרין מטרנופול, ישב בלבו בזמן רב ...

לשי״ר היה אוהב ומרחם, פקיד נושא משרה גבוהה בלשכת נציב־הקיסר בלבוב. הוא היה חסיד שבאומות העולם. בלי שום פניות היה עוזר למשכילים ותובע את עלבונם מידי רודפיהם הקנאים. לימים נתמנה כשר־הגליל בטרנופול, והוא שהיה מגן על שי״ר כל ימי היותו רב בעיר ההיא. ובשעה שהחרימו את שי״ר בלבוב יצא לתביע את עלבון המשכילים. בפקודת הממשלה אנוס היה הרב י׳ יעקב אורנשטין להכריז שוב רע על החרם, ואנסו את הרב שילך וידרוש בבית הכנסת, שאין כאן לא חרם ולא שמתא, אלא אדרבא, צריך לנהוג כבוד בשי״ר וחבריו. אמרו, כי מרוב צער חלה הרב ר׳ יעקב אורנשטין. המשכילים נצחו את ה״חרם", אך ידם היתה על התחתונה במלחמתם עם החסידים.

... אף שי״ר, יליד לבוב, היבר א ז קונטרס "נר מצוה" שבדעתו היה להוציאו בדפוס, ומפחד ה״מתחסדים" נשאר בכתב־ידי, ורק אחרי מותו נדפס (נחלת יהודה, 1863). שי״ר היה גזבר ינאמ ן בעסק חכירת מס־ הבש ר והתפרנס בו כ״ה שנה בערך בלבוב. עד שקבל את הרבנות בטרנופול. יוסף פרל, מטרנופול, היה מבקר בעניני מסחר בערי לגיציה, וגם ללבוב הגיע, וכאן נפגע בהשכלה. כבן למשפחת אדוקים היה דבוק בחסידות, ומכאן בקיאותו העצומה בספרית החסידות ובחיי החסידים. וחסיד זה שהפך להיות משכיל, שנא את החסידות ואף כתב שתי סאטירות עליה: "מגלה טמיריך ו״בוחן צדיק", בבחרו בסאטירה ככלי־נשק במלחמתו בחסידות ובקנאות, בבערות ובקלקול המדות בחברה שפשו בגוף האומה. בסאטירה ירה פרל חציו בחסידים ובקנאים שהיו בעיניו "ההולכים בחושך ומורדים באור". את ספריו הדפיס בלבוב.

יח. יהושע השיל (פיצ׳י) אברס (1820 — 1896) פיצ׳י אברס היה חזן ומלחין גדול. בעודו ילד בן שש הראה כבר נטייה חזקה לנגינה וזמרה בבית־ הכנסת של יוסף פרל, היה חזן בטרנופול בשנים 1837 — 1844, שנים אחדות למד בוינה אצל זולצר, בלבוב אצל החזן הידוע מודל ואצל בצלאל אודיסר. כתב יצירות בנוסח האמנים האיטלקים העתיקים. בלבוב יכול היה לפתח את כשרונו החזני־מוסיקלי. אברם כתב שורה של יצירות ורציטטיבות ושמו התפרסם בכל העולם. ביחוד הצטיין בקול־יחיד שלו, קול בריטון, ובסגולות ויתרונות של קול באס פלאי. יש שהיה יורד בקולו לדיוטא התחתונה של הטונים ...

... בן עשר החל לשיר כמשורר אצל חזנים שונים, עבר ללבוב ושר אצל החזן אלתר באומן (אחר כך — חותנו) שלוש שנים. שנים מספר שהה בטרנופול, שם למד נגינה מפי המוסיקאי הגדול מרכוס וולפסטהאל. חזר ללבוב, למד הרמוניה, תיזמור וענפי מוסיקה שונים אצל ברנשטין, המנצח על התזמורת העירונית בלבוב. למד בגרמניה ועבר לאמריקה. ...

... במשך כל המאה ה־19, עד פרוץ מלחמת העולם השניה, התגבשה בלבוב אריסטוקרטיה יהודית, שהם־ תגרה בתוך ד׳ אמותיה והתרחקה מההמוני ט היהידים הרחבים. שלושה מקורות היו לאריסטוקרטיה זו: משפחות עתיקות, שישבו בלבוב מאות שנים ואשר היו נציגי יהדות זו; המשפחות אשר שלשלת היוחסין שלהן קשורה ברבנים וגדולי התורה; ולבסוף — משפחות אילי־ההון היהודים, אשר התעשרו בעיר החפשית ברודי ובטרנופול עושר רב, בעיקר במסחר התבואה ואחרי חיסול מעמדה של בדודי כעיר חפשית עברו ללבוב. ...

... ענף אחד של המשפחה התישב בדובנא והצטיין בהנהלת הקהלה ומכאן שם המשפחה פרנס, בפולנית מרשאלקוביץ. בסוף המאה הי״ח עברו לטרניפול, התעסקו בחכירת אחוזות. כיתר משפחות חוכרים יהודיים שחששו מפני מהומות־אכרים עזבו את פודוליה ועברו ללבוב. בני משפחת פרנס השתלמו באוניברסיטה והתעסקו בפרקליטות. ד״ר אמיל פרנס, וד״ר יוסף פרנס מראשי המתבוללים מלאו תפקיד חשוב בחיי הקהלה. במרוצת הזמן התקרבו קרבה חיובית לעניני בנין א״י והצטרפו גם ל״סוכנות היהודית המורחבת" והיו פעילים למען "קרן היסוד". ...

האזרחים הרוסיים מלבוב, אך הספיקו להוציא רק חלק מועט של פקידים וטירוני־צבא. בגלל ההתקפה הפתאומית היה אפילו הפינוי החלקי כרוך בקשיים מרובים. אמצעי התחבורה וההובלה לא התאימו כלל למפעל העברה ענקי זה, והתקפות האוירונים הגרמניים הפריעו מאד. לפיכך לא סייעו השלטונות הרוסיים לתנועת המנוסה שתקפה את היהודים, אף שמו מכשולים בדרך הבורחים מזרחה על דעת עצמם, וללא כל סיוע. בטרנופול, פודבולוציסק (3 > 51 ץ 02 ס 1 ס־״ \ 1 ) 0 ? ) וערים אחרות שעל הגבול הישן בין גליציה לרוסיה נעצרו הפליטים ונצטוו לחזור למקומות מגוריהם. לפיכך הצליח רק מספר זעום של יהודי לבוב להמלט מידי הנאצים; רק כמה אלפים של צעירים (רובם — שהיו קשורים לתנועות השמאל ולמנגנון הפוליטי של הקומוניסטים), של פקידים ומומחים וכמה אלפים בצבא הרוסי נמלטו לברית־המועצות. ...

וכך ממשיך הדו״ח לספר על „מעשי־תגמול“ דומים ומעשי־הריגה „הראויים לשבח“ גם במקומות אחרים בגליציה המזרחית, כגון דוברומיל, יאבורוב, טרנופול זלוצוב, סאמבור וכף.

מית טראגית רווית־יסורים מת הסופר האידי המפורסם אלטר קאציזנע, שבא ללבוב כפלי ט ב־1940 ושם השתקע? בתקופה הסובייטית היה מאנשי הדברים של הסופרים היהודים, ונתמנה למנהל הספרותי של שידורי רדיו לבוב בשפה האידית. האופירה שחיבר — ״האופירה של יהודי״ (״די יודנס־אפערע״) — נתקבלה להצגה ע״י התיאטרון המלכותי בקיוב. בפרוץ המלחמה הרוסית־גרמנית ברח קאציזנע מלבוב, אבל לכשהגיע לסביבות טרנופול התנפלו עליו האוקראינים והמיתוהו בעינויים קשים ומשונים 12). ...

בראשי ת 1844 הגיש ה הקהל ה תזכי ר מפור ט ע ל יסו ד בית־ספ ר גרמני״יהוד י (דויטש־איזראעליטיש ע הויפטשולע), בהוכיח ה שבגל ל הצפיפו ת בבתי״הספ ר הנוצריי ם נחו ץ להקי ם בית״ספ ר מיוח ד ליהודים, שמספר ם גד ל ע ד 17.043 נפשו ת ומספ ר הילדי ם בגי ל חוב ת החינו ך הגי ע ע ד 1704. החדרים, המלמדי ם וראש י דוכנ א (בעלפער ) ה ם מקו ר בערו ת ואי ן בה ם כד י להעני ק לילדי ם חינו ך סדיר. המלמדי ם אינ ם בעל י השכל ה וידיעות, רוב ם אנשי ם של א מצא ו לה ם שו ם פרנס ה ונעש ו מלמדי ם מתו ך דחקות. הקהל ה הביע ה רצונ ה ליס ד בית״ספ ר סדי ר לפ י דוגמ ת בית־הספ ר ש ל פר ל בטרנופול. כ ל הזמ ן השתדל ו להקי ם א ת בית־הספר, אול ם הדב ר נכש ל בהשפע ת מורדי־או ר (אבסקוראנטען), שהשתדל ו במשרד י השלטינו ת לחתו ר נג ד תכניו ת אלו. ...