Rabbi Jacob Ornstein

... החיים חזרו בימי השלטון האוסטרי למסלולם הרגיל והיהודים שמחו, עם כל עמי הקיסרות, כשנפוליאון נוצח (1814) ולפי הוראות ראש־העיריה לורנץ מיום29 ביוני 1814 השתתפו בחגיגות לכבוד נצחון,זה. הם האירו את חלונות דירותיהם בתאורה חגיגית וביזמת הקהלה נדפס שיר־תהלה גרמני בשם ״רגשותיה של עדת ישראל בלבוב ב־29 יוני 1814״ ("ד י געפיהלע דע ר איזראליטישע ן געמיינד ע אי ן לעמבערג א ם 29 יוני 1814״). בערב התקיימה תפלה חגיגית בבית־הכנסת והרב ר׳ יעקב אורנשטיין דרש דרשה, שנדפסה בתוספת "שיר הילולים". שמקהלת בית־הכנסת שרה גם בתרגום לגרמנית.

... מובן, שלאט־לאט חדרו בעיר השמועות על חבר הצעירים המשכילים. האדוקים התחילו להשמיצם כאפיקורסים, מבזי־תורה, ביחוד, כשנודעו הערות הביקורת של שי״ר על "החידושים" המודפסים של הרב ר׳ יעקב אורנשטיין בספרו "ישועות יעקב" (תקס״ט). והאשימו, שאין בספריו אף רעיון מקורי אחד, בגלל הערותיו היה שי״ר שנוא על הרב אורנששיין. ...

... בשנת 1827 מת בלבוב בארון האואריעל הקהילה היה לפרסם קינה על מותך. אז פנה הרב ר׳ יעקב אורנשטיין אל לטריס שיכתוב קינה בעברית וגרמנית שישולב בה שם הרב ובהוצאותיו תודפס. לטריס הסכים, מפני כבודו ובשכר סופרים, וכתב את הקינה ,,פלגי מים״ (לבוב 1827). ...

... עם צעדיה הראשונים של החסידות כתנועה המונית יצא הרב ר׳ יעקב אורנשטיין נגדה. אולם באותו זמן היה צורך בחזית שניה נגד המשכילים שמרכזיהם בברודי, בטרנופול ולבוב החדירו את דעותיהם בקהילות המפוזרות בכל גליציה וימשכו אליהם את הנוער, בפתחם לפניהם אופקים רוחניים וסיכויים לחיים חדשים מאשר היו שקועים בהם. ...

הצעירים התקוממו נגד הקו המדעי ושאפו לכוון אמנותי. בלבוב נמצא מספר משכילים ומשוררים צעירים בעלי־כשרון, שכתבו עברית וגרמנית. אחד מהם, משה רייצס, כתב שירים בשבע לשונות: עברית, ארמית, גרמנית, צרפתית, איטלקית, אנגלית וגם פולנית. הסופר הצעיר, נחמן יצחק פישמן, יליד לבוב, הוציא בשנת 1827 בהיותו בן י״ז שנה, בעזרתו של יעקב שמואל ביק, שהכיר בכשרונו ותמך בו, כרך שירים "אשכול ענבים" (לבוב תקפ״ז) שעשה רושם כביר. גם הרופא ד״ר אברהם נאטקיס, בנו של המשכיל בנימין נאטקיס, שהרב ר׳ יעקב אורנשטיין הטיל עליו חרם בשנת 1816, פירסם שירים ליריים ב״ביכורי העתים״ (חוב׳ 6—7) ו״בירושלים" ובעודו תלמיד הגימנסיה פרסם שירים בירחון הגרמני בלבוב "מנע־מואסינע". הסופר בעל הכשרונות אברהם מנדל מוהר (1815—1868), וגיסו בודק, הסתערו אחרי 1848 על החרדים ופרסמו נגדם חוברת "עצה טובה", המזהירה את המנהיגים האדוקים ואת חוכרי־המסים המנצלים ומקפחים את האוכלוסיה היהודית. הם גם הוציאו את השבועון הראשון בלבוב באידיש "לעמבערגער אידישע צייטונג" והדפיסו גם ספרי גיאוגרפיה והיסטוריה בסגנון עממי. ...

... משנת 1839 מזמן פטירתו של הרב ר׳ יעקב אורנשטיין לא נתקבל רב חדש, ור׳ שמחה־נתן אהלנברג היה ממלא־מקום של הרב. הקהלה לא

... והל, כאן ערכו את האזכרות, הספידו את הנפטרים, ומכאן יצאה הלויה המת. קשה לקבוע אם היה שם גם בית־כנסת כנהוג בעולם. בית־ הכנסת, הנמצא ע״י רחוב שפיטאלנא, והנקרא "בית־ עלמין שול", נבנה רק במאה הי״ט. באמצע השטח בפרשת השבילים היה ה״פנתיאוך היהודי. כאן מצאו את מנוחתם כבוד והובאו לקבר ישראל רבנים, ראשי־ ישיבות ופרנסי הקהילות, גדולי ישראל ורבנים פרנסים משאר קהילות שנפטרו בלבוב. על דרך זו נהגו יהודי לבוב עד יום סגירתו של בית־העלמין הישן, ולפיכך נתרכזו מצבות של תקופות שונות במקום אחד: על יד מצבותיהם של נחמן בן יצחק ואשתו רייזה ("די גילדענערויזה"), מרדכי בן יצחק, פרנסי־הקהלה במאה הי״ז, עומדות מצבות של פרנסי־הקהל ה מהמא ה הי״ט׳ ע״י קברו של הרב יהושע פאלק מהמאה הי״ז׳ נטמן הרב ר׳ חיים כהן רפפורט מהמאה הי״ח. קבר הרב ר׳ יעקב אורנשטיין מהמאה הי״ט נמצא ע״י קברו של הרב אברהם כהן. ע״י הקבוצה הזאת נמצא קברם של האחים הקדושים רייצס, שמסרו נפשם על קידוש־ השם בשנת 1728. הצפיפות במקום היתה גדולה מאד, ברבות הימים נמצא בית־הקבמת כמעט במרכז העיר.