Yaakov Shmuel Bik

בהערותי ו לתרגו ם ספ ר "תכונ ת הרבנים", שנכת ב ע״ י דו ד הקר ו מזופנ א (1782 ^ 1829), דר ש מיז ם להכני ס תיקוני ם בחינו ך ברו ח הצעותי ו ש ל ויזל, שנויי ם בהרכ ב הכלכל י ש ל היהודי ם ע״ י העסקת ם בחקלאות. ותב ע לתק ן א ת אורח־החיי ם ולהתקר ב א ל העמים. אול ם עיק ר פעולת ו ש ל מיז ם הי ה מלחמת ו בחסידות, שאות ה שנ א בכ ל נפש ו — מלחמ ה שהרגיז ה א ת יעק ב שמוא ל ביק, שרא ה ב ה מעש ה דון־קישוט. ...

הצעירים התקוממו נגד הקו המדעי ושאפו לכוון אמנותי. בלבוב נמצא מספר משכילים ומשוררים צעירים בעלי־כשרון, שכתבו עברית וגרמנית. אחד מהם, משה רייצס, כתב שירים בשבע לשונות: עברית, ארמית, גרמנית, צרפתית, איטלקית, אנגלית וגם פולנית. הסופר הצעיר, נחמן יצחק פישמן, יליד לבוב, הוציא בשנת 1827 בהיותו בן י״ז שנה, בעזרתו של יעקב שמואל ביק, שהכיר בכשרונו ותמך בו, כרך שירים "אשכול ענבים" (לבוב תקפ״ז) שעשה רושם כביר. גם הרופא ד״ר אברהם נאטקיס, בנו של המשכיל בנימין נאטקיס, שהרב ר׳ יעקב אורנשטיין הטיל עליו חרם בשנת 1816, פירסם שירים ליריים ב״ביכורי העתים״ (חוב׳ 6—7) ו״בירושלים" ובעודו תלמיד הגימנסיה פרסם שירים בירחון הגרמני בלבוב "מנע־מואסינע". הסופר בעל הכשרונות אברהם מנדל מוהר (1815—1868), וגיסו בודק, הסתערו אחרי 1848 על החרדים ופרסמו נגדם חוברת "עצה טובה", המזהירה את המנהיגים האדוקים ואת חוכרי־המסים המנצלים ומקפחים את האוכלוסיה היהודית. הם גם הוציאו את השבועון הראשון בלבוב באידיש "לעמבערגער אידישע צייטונג" והדפיסו גם ספרי גיאוגרפיה והיסטוריה בסגנון עממי. ...

אף על רנ״ק, נחמן קרוכמל, שישב בזולקיב, והיה מבקר תכופות בלבוב והשפיע על חברי המשכילים, יצא רוגזם של הקנאים. הם הכריזו עליו שיצא לתרבות רעה בעמדו ביחסי־ידידות עם "חכם" של הקראים. רנ״ק יצא ב״כתב התנצלות" שבו שם לאל את האשמות מתנגדיו מ״כת המתחסדים", שבעצמם היו מן הנרדפים ו״אחרי שהגיעו לכח גבה לבם עד להשחית, והרחמן יצילנו מן הנרדף ששב להיות רודף". אך מעטים היו בעלי כח מוסרי כרנ״ק, ורבים מן המשכילים הושפעו ברדיפות החרדים, חזרו בתשובה ושבו לחוגי החסידים, שהשמחה היתה שרויה במעונם: אברכי החסידים שמחו, ספרו מעשיות מפליאות, שתו "תיקון", רקדו וזמרו, מפני ש״הרבי צוה להיות שמח". המשכילים שלא יכלו לעמוד בנסיון, חזרו והתקשרו עם ההמונים החסידים. ואפילו אחד מקרוביו הנאמנים של שי״ר, יעקב שמואל ביק, עזב את ההשכלה והצהיר על אהדתו ל״מתחסדים", ודיבר ביראת־הכבוד על הצדיקים והחסידים. ביק החליט ש״אהבת ישראל" קודמת להשכלה, ומוטב להתחבר לחסידים באמונתם הנלהבת