Abraham Cohen

... במשלחת שהשתתף בה גם הרב אברהם כהן יצאה לוינא כדי למסור את העצומה. אולם, לשוא היתה עמלה; השלטונות המרכזיים לא נאותו לבטל את המסים או לעשות וויתור כל־שהוא לטובת היהודים. כל הפטיציות מלבוב, ברודי (19 בספטמבר 1847) טרנופול (1 באוק- טובר 1847), סטניסלבוב (25 באוקטובר 1847), סטרי וסמבור (2 בנובמבר 1847) נשלחו בחזרה לגוביניון ונגנזו ללא כל טפול. ...

... הרב הראשון של ביהכנ״ם "ההכל", הרב אברהם כהן ...

... פרט לנציגי הכמורה הקתולית והאבנגלית — גם ב״כ הרבנות היהודית, הרב אברהם כהן. בדרך זו היו היהודים מיוצגים ע״י 5 נציגים. הנציב סטאדיון רצה לפתור ע״י הסיים גם כמה בעיות תכופות בנוגע למצב היהודים. ...

... המשלחת, שאליה הצטרפו עוד שליחים מקרקא ובוה השתתף כנציג היהודים הרב ר׳ דב־בריש מייזלש, הגיעה ב־31 במרס לוינה. העיבוד והתרגום של הסטיציה לגרמנית נעשה ע״י עורכי הדין ד״ר זיאמיאלקובסקי, ד״ר אלכסנדר סינקובסקי והרב אברהם כהן, שידע יפה גרמנית, והוא ניסח גם את סעיף 9, בו דובר על שווי־ זכויות של היהודים וביטול מסיהם. ...

... חלק מהמשכילים, מאיר מינץ וכו׳, שהיו קשורים קשר של אמת במסורת, תמכו באדוקים, ביחוד בעניני הקהילה המקומית. הניגודים הובלטו לא רק במחלוקת בגלל הרב אברהם כהן בלבד אלא גם במאבק הפוליטי לזכויות היהודים. התפלגות יהודי לבוב לשני מחנות הזיקה לענין היהודי בכללו, ומנעה מהם להופיע מאוחדים בזמן הבחירות אל הפרלמנט הראשון בוינה. ...

... בזה הסתיימה הפרשה המחפירה והעגומה של ההרעלה הזידונית, שהמיטו חוגי האדוקים על הרב אברהם כהן ומשפחתו. ב. ...

... הקהלה ערכה ב־15 במרס1849 תפילה חגיגית ב״טמפל" והמטי­ף ד״ר מוריץ לבנטל, יורשו של הרב אברהם כהן, דרש דרשה פטריוטית, שפורסמה גם בדפוס41). אבל רב היה המרחק מן האמנציפציה המובטחת עד הגשמתה למעשה.

... בייזר, שמואל מודלינגר, יעקב בלבן 8 ב), שמואל שינבלום, משה דוד לאביץ, דוד דיאמנד, הידוע בספריו בשטח המשפט, אהרן דורנצווייג, יעקב ברוניק, משה יעקב פורדס, היינריך ד. ברנשטיין, דוד הכהן רפפורט, מאיר יהודה מימון. המשכילים השתלטו על חיי הקהילה והשתדלו להשפיע עליה לשם פיתוח ההשכלה והחינוך. מאמציה של הנהלת־הקהילה התרכזו בענין בית־ הספר, שהוקם בשנת 1845 בהנהלתו של הרב אברהם כהן. אחריו נתמנה למנהל בית־הספר ד״ר ברנהרד שטרנברג, שהיה קודם מורה בקולין (בוהמיה). ד״ר שטרנברג הרחיב את תכנית הלימודים ועם גדול מספר התלמידים הקים 2 סניפים ויסד שעורי־ערב למבוגרים, בהם למדו קריאה, כתיבה, חשבון. עניני החינוך התנהלו ע״י ועד־חינוך בהרכב של ד״ר ברח־ רפפורט, י.א. רוזנשטיין וי. קולישר. ...

בעזרת הלקיום המוסדות היו פעילים ביחוד לאורה לוש (בת־דודו של המדינאי היהודי ד״ר גבריאל ריסר מהאמבורג) 19) שעמדה בראש בית־היתומים, והירש ציפר (1796 — 1858), שהיה משנת 1820 מפקח המשטרה ברובע היהודי, והוא שייסד את ביודהיתומים ועד מותו דאג לקיומו בכספו. בשנת 1840 היה בין מיסדי "היכל הנאורים" ומפעילי הועד. אחרי פטירתו של הרב אברהם כהן ניהל מו״מ עם הרב כהן בראוסניץ על בחירתו כרב בלבוב, אך הוא לא הסכים למינוי זה. ציפר היה דמות ידועה ואהודה על יהודי לבוב. לא היה מפעל שלא הקדיש לו את מרצו ומסירותו. כשנפטר ב־3 בספטמבר 1858 התקיימה אזכרה ב״טמפל" והמשורר היינריך ברנשטיין פרסם שיר־הספד 0נ) לזכרו. ...

עם פטירתו של הרב ר׳ שאול נתנזון ב־4 במרס 1875, הוכרז מטעם ועד־הקהל המכרז על משרת הרבנות. הופיעו שני מועמדים: ר׳ יצחק־אהרן אטינגא חבר ועד־הקהלה, וקרובו ר׳ צבי־הירש אורנשטיין. יהודי לבוב נתפלגו לשני מחנות. האדוקים דרשו לבחור בר׳ צבי־הירש אורנשטיין, נכד הגאון ר׳ יעקב־ משולם אורנשטיין, שניהל יחד עם ר׳ יעקב נפתלי הירץ ברנשטיין (1813—1873) ו1 ב) מלחמה נגד הרב אברהם כהן. ר׳ צבי־הירש אורנשטיין היה רב בבריסק־דליטא משנת 1865 עד 1873, שאז הוכרח לעזוב את העיר כנתי ז ר ונבחר לרב ברישא. במרס 1875 התקיימה בבית־הכנסת בחוץ־לעיר אספת נכבדי האדוקים בה החליטו לדרוש את בחירת הר׳ צ״ה אורנשטיין. בקהלה היתה התנגדות לבחירתו, בגלל מעשה הרעלתו של הרב כהן 11 ג). המועמד השני, ר׳ אהרן־יצחק אטינגא, נתמך בעיקר ע״י החסידים, ששנאו את הר׳ צ״ה אורנשטיין, שהיה "מתנגד". ...

... קבוצת האדוקים בלבוב, עם הרב ר׳ צבי הירש אורנשטיין בראש, ששינה דעתו (בימי כהונתו של הרב אברהם כהן היה אדוק קיצוני) ונעשה דיאליסטן בעניני המדיניות היהודית, התפשר לאט־לאט עם המציאות ודרישות־הזמן. השינוי בא בגלל העיבדה שבראש־הקהלה עמד שמואל הורוויץ שבחן בתפקידו משנת 1838 עד 1903 .

כאשר החריפה המחלוקת ניסה נתן סוקאל, מראשי הקהלה, לפשר ביניהם וכינס בביתו התיעצות, שהזמין אליה חרדים מתונים. ברם העניין לא הגיע לידי פשרה, כי החרדים עמדו על דעתם שהרב אברהם כהן יעזוב את מקומו. אבל המתקדמים לא רצו להראות סימני כניעה ולא נתנו לרב כהן לעזוב את לבוב. ...

... י־דנטומס" בלייפציג וב״צנטרלאורגן" בוינה. המחלוקת נגמרה בהרעלת הרב אברהם כהן, בתו ובנו, ב־6 בספטמבר 1848 (ע״י אחד הקנאים, ברל פילפל). ...

... בשנת ת״ר הקימו המשכילים בלבוב את ה״היכל" ("טמפל") החדש. אך החסידים הפריעו הרבה לבניתו. לילה לילה היו חסידי בלז וצאנז הורסים את הבנוי, נותצים את האבנים, שופכים את הסיד ושוברים את כלי הבנין, עד שלבסוף נאלצו הבונים להפקיד חיילים לשמירה. ורק אחרי שראו הקנאים, כי לא יוכלו עוד לבנית גופו, החליטו להתנקם בראש בוניו, הרב אברהם כהן. ...

... מכאן יצאה הלויה המת. קשה לקבוע אם היה שם גם בית־כנסת כנהוג בעולם. בית־ הכנסת, הנמצא ע״י רחוב שפיטאלנא, והנקרא "בית־ עלמין שול", נבנה רק במאה הי״ט. באמצע השטח בפרשת השבילים היה ה״פנתיאוך היהודי. כאן מצאו את מנוחתם כבוד והובאו לקבר ישראל רבנים, ראשי־ ישיבות ופרנסי הקהילות, גדולי ישראל ורבנים פרנסים משאר קהילות שנפטרו בלבוב. על דרך זו נהגו יהודי לבוב עד יום סגירתו של בית־העלמין הישן, ולפיכך נתרכזו מצבות של תקופות שונות במקום אחד: על יד מצבותיהם של נחמן בן יצחק ואשתו רייזה ("די גילדענערויזה"), מרדכי בן יצחק, פרנסי־הקהלה במאה הי״ז, עומדות מצבות של פרנסי־הקהל ה מהמא ה הי״ט׳ ע״י קברו של הרב יהושע פאלק מהמאה הי״ז׳ נטמן הרב ר׳ חיים כהן רפפורט מהמאה הי״ח. קבר הרב ר׳ יעקב אורנשטיין מהמאה הי״ט נמצא ע״י קברו של הרב אברהם כהן. ע״י הקבוצה הזאת נמצא קברם של האחים הקדושים רייצס, שמסרו נפשם על קידוש־ השם בשנת 1728. הצפיפות במקום היתה גדולה מאד, ברבות הימים נמצא בית־הקבמת כמעט במרכז העיר.

לפ י הדו״ח ש ל סטאדיו ן א ל פילרסדור ף השתתפ ו מטע ם היהודי ם בלבו ב אברה ם מיזם, דו ד הורוביץ 4), הר ב אברה ם כהן, הר ץ ברנשטיי ן ומאי ר מינץ. הנסי ך סאפיאה א מספ ר בזכרונותיו, שג ם הבנקא י ...