Temple

... אהדת השלטונות, ביחוד משרד־המחוז שבראשו עמד מיהלבאכר, פקיד משכיל, היתה נתונה דוקא לשאיפות הנאורים. האדוקים הרבו בפטיציות שמטרתן היתה להוציא את רישום האוכלוסיה מידי הרב כהן. הם העלילו על ראש־הקה לועסקני המוסדות וטענו, שמפקח־המשטרה היהודי הירש ציפר, לוקח שוחד מיהודים זרים בשביל בית־היתומים וה״טמפל". השלטונות קבלו גס כתבי־מלשינו׳ת בעילום־שם, שהחריפו את היחסים בין האדוקים לבין הנאורים, והדברים הגיעו גם להתנגשויות והתנפלויות. ...

... ב־19 ביוני 1848 נפוץ בלבוב עלון של ריתני אלמוני, בו דרש להעניק אמנציפציה ליהודים רק כשיהיו ראויים לכך. קודם כל צריכה הממשלה לדאוג למצב המוסרי של העם היהודי הפרוע והמוזנח 20). על עלון זה השיב ד״ר ליאו גרינברג, ממיסדי ה״היכל" מזכיר הועד הראשון ומחשובי היהודים הנאורים, בחוברת, בגרמנית:

... באין ברירה, התחילו להציק לו באמצעים בלתי־ מוסריים. בינואר 1848, בשובו הביתה עם חביר ת מורים, חיכו לו כמה אדוקים בשער בית־הספר, התנפלו עליו ופצעוהו בידו 31). הם גם שיחדו יהודי עני, יואל שור, שהעיד כי הרב כהן מזייף את ספרי מרשם־ התושבים, אוכל טריפות ומחלל את הדת. החקירה הזימה את עדותו של יואל שור, שנענש ע״י השלטונות במאסר, ושוחרר רק לפי בקשתו האישית של הרב כהן. אך מצבו הורע מיום ליום. אשתו הפצירה בו לעזוב את לבוב וכמעט שהסכים לכך, אך הנאורים ביקשו ממנו להשאר, בידעם שאם יעזוב את העיר ייהרס ה״טמפל" וכל מפעלי הקהלה, שהקימו יחד אתו במאמצים רבים. ...

... הקהלה ערכה ב־15 במרס1849 תפילה חגיגית ב״טמפל" והמטי­ף ד״ר מוריץ לבנטל, יורשו של הרב אברהם כהן, דרש דרשה פטריוטית, שפורסמה גם בדפוס41). אבל רב היה המרחק מן האמנציפציה המובטחת עד הגשמתה למעשה.

ז 2 ) בגל ׳ 14 מיום 4.8.1848 כותב ״צייטונג״: "מיר יודען האבעען ניט געוואלט אים טעמפעל יזכור מאכן דעם עס וואר ראש חודש אבער ווייל די ראדא נארודאווא האט עם פערלאנגט האט מען פארנאכט זיך פערזאמעלט אין טעמפעל, עס waren דאבי פיעלע אקאדעמיקער׳ אייניגע קאמפאניען פאן דער נאציאנאל־גארדע זייער פילע יודען, מער פרויען. דער חזן האט מיט דעם חור מנחה געבעטן פערריכטע און דאן האט ער געמאכט דריי א ל מלא רחמים, איינעם ווישניעווסקי, איינעם קאפושצינסקי און איינעם שפיצערן, א יודישן סטודענט וואס איז געפאלן אין וויעבער רעוואלוציאן אם 13 מערץ און געזאגט יושב בסתר עליון. און צולעצט איז איין דייטשעס געבעט פעריכטע ט ווארדעך . ...

... נרא ה שהעני ן גר ם ליציר ת אגד ה אנטישמי ת מובהקת. כעבו ר שני ם אחדו ת הופי ע ספר ו ש ל פרום ׳ יעקובסק י ״הגנ ת לבוב ״ וב ו מסופרי ם דברי ם אל ו: ״ביו ם 23 (בנובמבר) — א ת הזמ ן בדיו ק אינ י זוכ ר — הוכנס ו לחדרי, בודא י בגל ל העדר ו ש ל מונצ׳ינסקי, שלוש ה טיפוסי ם משונים. שנ י יהודי ם זקני ם ומכובדי ם מוליכי ם לאט, כשה ם תומכי ם בידיד, ישי ש נכב ד שר ק בקוש י עצ ר כו ח לעמו ד ע ל רגליו. הישי ש נרא ה הי ה כדמו ת תנ״כית... קמת י בדרך־אר ץ והזמנת י א ת האורחי ם לשבת. אב ל הישי ש אמ ר בקו ל דממ ה: אדונ י! ה״טמפל" נהרס, מקו ם קודש״הקדשי ם חולל. הצילה! ...

... ופעולותיה. ד״ר ברנהרד גולדמן ופעולתו למען הפולוניזציה. היהודים והפולנים אחרי מדד 1863. בחירות מועצת־העיר בשנת 1874. המטיף ברנהרד לוונשטיין. כנוס־הקהלוֹת בשנת 1878 והתנגדות המתבוללים. ועד־הקהלה בתקופת 1883 — 1888. משאל 1890. אגודה. "מחזיקי־הדת". מאבק האדוקים בסדרי ה״היכל". חוק תקנון הקהלוֹת של 1890 בפרלמנט. ראשיתה של התנועה הציונית. סמינריון למורי־דת. מוסדות החינוך. ראשיתה של תנועת הפועלים. דימוקרטיזציה של הקהלה ומוסדותיה. בפרוץ מלחמת העולם ...