Hirsch Zipper

... אהדת השלטונות, ביחוד משרד־המחוז שבראשו עמד מיהלבאכר, פקיד משכיל, היתה נתונה דוקא לשאיפות הנאורים. האדוקים הרבו בפטיציות שמטרתן היתה להוציא את רישום האוכלוסיה מידי הרב כהן. הם העלילו על ראש־הקה לועסקני המוסדות וטענו, שמפקח־המשטרה היהודי הירש ציפר, לוקח שוחד מיהודים זרים בשביל בית־היתומים וה״טמפל". השלטונות קבלו גס כתבי־מלשינו׳ת בעילום־שם, שהחריפו את היחסים בין האדוקים לבין הנאורים, והדברים הגיעו גם להתנגשויות והתנפלויות. ...

... הלק היהודים בפיתוח התעשיה בלבוב. הסוחרים והחנונים נגד שלטונות העיריה. הבהלת הקהל בשנים 1841 — 1854. העסקן התורני יעקב־יצחק יוטעש כיורשו של הרב ר׳ יעקב אודנשטיין. המשכילים בלבוב. רשת־החינוך, המורים, מוסדות הסעד. אגודה "להפצת החקלאות בין היהודים". הירש ציפר. שאלת רכישת נכסים ע״י יהודים. השתדלות קהלת לביב בוינה אצל שר־הפנים אגנור גולוחובסקי. הקמת ביודהספר למלאכה. שאלת בית־מדרש לרבנים. מאיר מינץ. פעולת "חברת שוחרי תושיה, הטוב והישר". היהודים והבחירות אל הסיים הגליצאי 1861. מרדכי דובס. המאבק נגד תקנון־העיר. יהודי־לבוב ומרד 1863. בעית היהודים והסיים הגליצאי. ...

בעזרת הלקיום המוסדות היו פעילים ביחוד לאורה לוש (בת־דודו של המדינאי היהודי ד״ר גבריאל ריסר מהאמבורג) 19) שעמדה בראש בית־היתומים, והירש ציפר (1796 — 1858), שהיה משנת 1820 מפקח המשטרה ברובע היהודי, והוא שייסד את ביודהיתומים ועד מותו דאג לקיומו בכספו. בשנת 1840 היה בין מיסדי "היכל הנאורים" ומפעילי הועד. אחרי פטירתו של הרב אברהם כהן ניהל מו״מ עם הרב כהן בראוסניץ על בחירתו כרב בלבוב, אך הוא לא הסכים למינוי זה. ציפר היה דמות ידועה ואהודה על יהודי לבוב. לא היה מפעל שלא הקדיש לו את מרצו ומסירותו. כשנפטר ב־3 בספטמבר 1858 התקיימה אזכרה ב״טמפל" והמשורר היינריך ברנשטיין פרסם שיר־הספד 0נ) לזכרו. ...

... פלד, מר ק דובם והירש ציפר. בשנת 1850 נבחרו במקומם קולישר ויהושע יולם, ובשנת 1852 נתמנו כגבאים: יצחק אהרן רחנשטיין. איגנץ לבקוביץ, אברהם בייזר, ד״ר לאון קולישר ובריש השלם. הגבאים ב־1858 היו: ד״ר ברנרד שטרנברג, עוה״ד ד״ר דוד דיאמנד, הלל לכנר (מחוגי המשכילים וראש־המועצה בזנישניה) ומוטל ברוין. על לכנר היו מספרים, שהיה עוסק בדיני שבת, כדי שידע איך לעבור עליהם! הוא היה גבאי ב״היכל" למעלה מעשרים שנה.