Michael Wolf

מיכאל וולף הוזמן להוראה עוד בימי הרב א. כהן, בשנת 1841. הוא נולד בשנת 1807 בגביץ׳ (מורביה) ונפטר בלבוב בשנת 1890. למד בישיבתו של הרב ר׳ חיים דייטשמן בטרביטש, אח״כ בתכניון בפראג ובוינה. אחרי גמר לימודיו היה מורה בפרוסניץ ולומניץ. כשהתחילו בשנת 1853 ללמד דת־ישראל בבתי־הספר התיכוניים ובגימנסיות נתמנה למורה־דת, והצטיין באופן הרצאתו ובמרצו. בשנים 1849 — 1857 מילא גם את מקום המטיף ב״היכל הנאורים״ ומשך בדרשותיו את קהל השומעים. מיכאל וולף התעניין גם בבעיות סוציאליות, ועיבד תכנית־ליסוד בשביל מושבות חקלאיות יהודיות בגליציה 15). בתכניתו הציע, בניגוד לתכנית מתקופת יוסף 11, שהיתה מבוססת על התישבות יהודים עניים ומחוסרי־פרנסה, לשתף יהודים אמידים בהתיישבות ולבסס את המושבות בעיקר על חנוך צעירים לחקלאות. כל קהילה צריכה לבחור ילד בגיל 10 — 13 וילדה בגיל 8 — 12, ולשלחם על חשבון־ג לחוה חקלאית בסביבות לבוב, לשם חינוך חקלאי לתקופת 6 שנים. אחרי גמר לימודם, יש ליישבם במושבה ולהעניק להם חלקות אדמה. ...

... מספר התלמידים בבתי־הספר היהידיים הגיע למעלה מ־1000 ) 1). בבית־הספר לנערים ולנערות היו ביחד 8 כיתות. מלבד השפה הגרמנית למדו בו גם פולנית ועברית ע״י חבר מורים מנוסים, כגון: עקיבא לודנר, שלמה שלזינגר, ליאו סקלר ומיכאל וולף. מלבד בתי־הספר של הקהילה נוסדו גם שני בתי־ספר יהודיים פרטיים.

הוא היה מראשוני הנאורים שפרסם את חיבוריו בפולנית, והשתתף בעתונות הפולנית. ספרו: "היסטארי - א נאר 1 ד ו סינאיסקיעגו ־ ו ו פאלסצע" עשה רושם בזמנו. פרסם גם מאמרים משטח המשק החקלאי ובעיות־המטבע. מלבד ידיעותיו בספרות הרבנית וחכמת ישראל הצטיין גם בהשכלתו הכללית והיה אחד הנואמים המפורסמים בפולנית וגרמנית. היה מידידיו הקרובים ביותר של אברהם קרוכמאל, ותמך בסופרי־ עברית. בעצמו פרסם מאמרים ב,.כרם המד", "אוצר נחמד", ב״החלוץ" של יה״ש, ובקובץ ,,שדה צופים" שהיה מוקדש לחכמת ישראל ויצא לאור בלבוב בעריכתו של מיכאל וולף (1860). גם עמד בחליפת מכתבים עם שד״ל. בסיים הגליצאי מלא תפקיד חשוב מאד בהגנה על עניני היהודים. ...

... הכנסת שבחוץ־לעיר וכן אצל החזן בצלאל מאודיסה. הוא למד גם אצל זולצר, ולפי דבריו אף אצל לישט. בשנים 1840 — 1842 שימש כחזן ב״היכל" מיסודו של יוסף פרל בטרנופול. משלא הצליח בהכשרת המקהלה, ניתנו לו כעוזרים יוסף ארנסטי האיטלקי ופולק הגרמני וכך הוכשרה גם המקהלה לתפקידה. בתור בעל־קורא נתקבל המורה מיכאל וולף. שמשי ה״טמפל" הראשונים היו יהודה שמואל קנטור ושלמה בלומנפלד. ביום ו/ 18 בספטמבר 1846, חגגו את חנוכת "היכל הנאורים" במעמד נציגי השלטונות ובחסות משמר צבא. הרב אברהם כהן נאם אז לאחר דברי הפתיחה של ד״ר בלומנפלד. ...

ד״ר מוריץ לבנטל מילא את מקומו של הרב זמן קצר בלבד, ואחריו היו מועמדים למשרת המטיף ד״ר אליעזר איגל, חניך בית־המדרש לרבנים בפדובה שבהנהלת שד״ל ומרצה באוניברסיטת לבוב ? וד״ר אפרים ישראל בליכר. ד״ר איגל מוצאו היה מלבוב ובשובו אליה מפדובה קיבל משרת מורה־דת בגימנסיה ורשיון־הוראה לשפות המזרח. אך הוא לא הצליח להסתדר כמטיף או מרצה באוניברסיטה, עזב את לבוב ונעשה רב למתקדמים בצר׳נוביץ, גם ד״ר בליכר עזב את לבוב. את תפקיד המטיף ב״היכל הנאורים" מילא באופן זמני מיכאל וולף, שנתמנה אחרי כן לתפקידו בקביעות. ...