Lviv Jewish schools

... ב־22 בינואר 1805 פרסם ראש־העייי פראנץ אנטון לורנץ הוראה שהטילה קנס של 12 דוקאטי ם על בעלי־בתים שמסרו דירות ליהודים שגורשו מתחופי־לבוב או שלא היו רשאים להתגורר ברובע הנוצרים. למוסרים על מקרים כאלו 8 א) היבט ח שכר של 25 פלורין. החוק אסר גם חלופי דירה בין משפחה בלבוב ומשפחה הדרה מחוץ־לעיר, מלבד ממקרים יוצאים מן הכלל של בעלי־מקצוע מומחים: עובדי דפוס וכד׳ 9). כן לא חל האיסור לעבור ללבוב על מורים, שנתקבלו לבתי־הספר היהודיים 9 א).

... בייזר, שמואל מודלינגר, יעקב בלבן 8 ב), שמואל שינבלום, משה דוד לאביץ, דוד דיאמנד, הידוע בספריו בשטח המשפט, אהרן דורנצווייג, יעקב ברוניק, משה יעקב פורדס, היינריך ד. ברנשטיין, דוד הכהן רפפורט, מאיר יהודה מימון. המשכילים השתלטו על חיי הקהילה והשתדלו להשפיע עליה לשם פיתוח ההשכלה והחינוך. מאמציה של הנהלת־הקהילה התרכזו בענין בית־ הספר, שהוקם בשנת 1845 בהנהלתו של הרב אברהם כהן. אחריו נתמנה למנהל בית־הספר ד״ר ברנהרד שטרנברג, שהיה קודם מורה בקולין (בוהמיה). ד״ר שטרנברג הרחיב את תכנית הלימודים ועם גדול מספר התלמידים הקים 2 סניפים ויסד שעורי־ערב למבוגרים, בהם למדו קריאה, כתיבה, חשבון. עניני החינוך התנהלו ע״י ועד־חינוך בהרכב של ד״ר ברח־ רפפורט, י.א. רוזנשטיין וי. קולישר. מספר התלמידים בבתי־הספר היהידיים הגיע למעלה מ־1000 ) 1). בבית־הספר לנערים ולנערות היו ביחד 8 כיתות. מלבד השפה הגרמנית למדו בו גם פולנית ועברית ע״י חבר מורים מנוסים, כגון: עקיבא לודנר, שלמה שלזינגר, ליאו סקלר ומיכאל וולף. מלבד בתי־הספר של הקהילה נוסדו גם שני בתי־ספר יהודיים פרטיים.